האזהרות נערמו בלשכת רה"מ, וגם השטח בער: אלה ההתרעות שהגיעו בזו אחר זו לאוזנו של נתניהו

חודשים ארוכים לפני מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, ראש הממשלה בנימין נתניהו והדרג המדיני קיבלו שורה של התרעות חמורות על הידרדרות ביטחונית והזדמנות שזיהו אויבי ישראל בשל המשבר הפוליטי הפנימי. בין המתריעים היו בכירים במערכת הביטחון, כולל ראש חטיבת המחקר באמ"ן, הרמטכ"ל, וראש השב"כ, שביקשו להיפגש עם נתניהו באופן דחוף כדי להציג את הסכנה המוחשית למלחמה ופגיעה בהרתעה. גם נשיא איחוד האמירוرات, מוחמד בן זאיד, התריע בפני נתניהו על מהלך משמעותי שמתכנן סינוואר, אך לפי פרסומים, נתניהו לא עדכן את הדרג הביטחוני באזהרה זו.

במקביל, קידום המהפכה המשפטית עורר דאגה עמוקה. שר הביטחון דאז, יואב גלנט, נשא נאום חריג בו הזהיר מפני פגיעה בכשירות צה"ל ובביטחון המדינה, וקרא לעצירת החקיקה. נתניהו אף החליט לפטרו, אך חזר בו בעקבות מחאה ציבורית. בחודשים יולי ואוגוסט, בכירים במערכת הביטחון שלחו מסמכי התרעה נוספים, שכללו הערכות מודיעיניות על כך שאויבי ישראל רואים בה את אחת מנקודות החולשה מאז הקמתה. ראש השב"כ רונן בר אף מסר התרעה למלחמה, והרמטכ"ל הלוי ביקש להיפגש עם נתניהו לפני אישור חוק ביטול עילת הסבירות, אך הפגישה לא התקיימה.

גם האופוזיציה התריעה. ראש האופוזיציה דאז, יאיר לפיד, הזהיר בפומבי בספטמבר 2023 מפני התקרבות מסוכנת לעימות רב-זירתי, וטען כי נתניהו נראה אדיש לנושא. נתניהו עצמו, באותה תקופה, הטיל את האשמה על ה"סרבנות" במילואים. לאחר הטבח, נתניהו הכחיש בתחילה שקיבל התרעות על כוונת מלחמה, אך התנצל מאוחר יותר על דבריו. הוא גם השווה את הסכמי אוסלו ל-7 באוקטובר, וכינה אותם "טעות יסודית".