הבוחר בחר: ממשלת מיעוט או אחדות

המאמר דן בשני תרחישים מרכזיים להקמת ממשלה לאחר הבחירות: ממשלת מיעוט או ממשלת אחדות, וכן בבעיות ובקשיים הכרוכים בכל אחד מהם. בנוסף, המאמר מתייחס לאווירה הקשה והמסיתה בהפגנות הימין, הכוללת השוואות לאושוויץ וקריאות אלימות.

התרחיש של ממשלת מיעוט, שבראשה יעמוד אייזנקוט, יכול לקום ללא שותפים קואליציוניים וללא הסכמים, ולקבל תמיכה מהכנסת. לאחר הקמתה, יהיה קשה להפילה. תרחיש זה עשוי להוביל לשינוי פרדיגמה שלטונית ולהיטיב את מעמד ישראל בעולם, אך הוא נתקל בהתנגדות מצד גורמים כמו ליברמן ובנט, וכן בחשש מהצתת רחובות על ידי תומכי נתניהו. כמו כן, ממשלה כזו תצטרך להתמודד עם שאלות גיוס ושרות לאומי, ועם הסתמכות על תמיכת ערבים וחרדים.

ממשלת אחדות נשענת על ההנחה שהבוחר לא רצה קואליציית ימין מלאה, אך גם לא רצה להדיח את נתניהו והליכוד. קושי מרכזי בממשלת אחדות הוא נתניהו עצמו, בשל המוניטין שצבר כרמאי. כדי שממשלה כזו תקום, יש צורך בהסרת הכהניסטים וההפיכה המשטרית. כמו כן, תעלה שאלת הקמת ועדת חקירה ממלכתית, שניתן למצוא לה פתרון יעיל גם ללא מעורבותו של יצחק עמית, בדומה לוועדת וינוגרד.

המאמר מציין שתי טעויות מרכזיות בסקרים שקדמו לבחירות: העלייה בהצבעה במגזר הערבי והורדת הליכוד ל-20-18 מנדטים. טעויות אלו תרמו לפלונטר הפוליטי הנוכחי. בחירות חוזרות נדחות כרגע כאופציה, אלא אם כן לא יצלח אף מועמד להרכיב ממשלה או שלא יעבור תקציב.

בנוסף, המאמר מבקר בחריפות את האווירה בהפגנות הימין, המאופיינת באמירות קיצוניות, השוואות לאושוויץ וקריאות אלימות כלפי פוליטיקאים. הכותב טוען שאמירות אלו אינן חריגות אלא משקפות את תפיסת עולמם של תומכי נתניהו, המאמינים בטענות על "בגידה מבפנים" ועל אשמת היועמ"שית ובג"ץ במחדל. הוא מזהיר כי הייאוש מתוצאות הבחירות עלול להוביל את נתניהו וסביבתו להיות מסוכנים וחסרי מעצורים יותר, ואף להסלים למלחמת אזרחים.