נתניהו הציע להעביר את ישראל ל"קריפטו" כדי לעקוף סנקציות - אבל האם זה בכלל אפשרי?

ראש הממשלה בנימין נתניהו חשף כי הורה לבחון תרחיש של מעבר לשימוש במטבעות קריפטוגרפיים כדרך אפשרית להתמודדות עם סנקציות כלכליות ובנקאיות שעשויות להיות מוטלות על ישראל. לדבריו, יש להיערך ל״כלכלה עוקפת״.

עו"ד אינגה אייזנברג, יו"ר ועדת מטבעות קריפטוגרפיים בלשכת עורכי הדין, הסבירה כי כלכלת קריפטו מתייחסת לפעילות כלכלית המשתמשת בנכסים דיגיטליים כמו ביטקוין ובטכנולוגיית בלוקצ'יין. היא הדגישה כי בעוד קריפטו יכול להוסיף ערוצי תשלום ולהפחית תלות במערכת הבנקאית, הוא אינו יכול לנתק משק שלם מהמערכת הפיננסית העולמית. אייזנברג ציינה כי החלפת אמצעי התשלום אינה מבטלת סנקציה החלה על עסקה או על אחד הצדדים לה, וכי מערכות בלוקצ'יין רבות מתועדות וניתנות למעקב, מה שמאפשר לרשויות לאתר ולחלט נכסים דיגיטליים הקשורים למימון טרור.

לדברי אייזנברג, ישראל אמנם מחזיקה בידע טכנולוגי משמעותי בתחום, אך מעבר של משק שלם לקריפטו דורש תשתיות מאובטחות, רגולציה ברורה ומנגנוני הגנה על הציבור, דברים שאינם קיימים כיום. היא הבחינה בין קריפטו פרטי לשקל דיגיטלי שבנק ישראל בוחן, והדגישה כי בחינת שקל דיגיטלי אינה מעידה על כוונה להחליף את המערכת הבנקאית או לעבור לכלכלת קריפטו.

היא הוסיפה כי עבור האזרח הפשוט, הדיון אינו סיבה לשנות את תיק ההשקעות או להמיר חסכונות לקריפטו, שכן להחזקה בו סיכונים משלה. היתרונות של קריפטו, לטענתה, טמונים ביצירת שכבה נוספת של תשתיות פיננסיות שיכולה להגדיל את הגמישות והעמידות של המערכת, ולא בהכרח בהחלפת המערכת הבנקאית כולה.