נתניהו רוצה לעקוף סנקציות באמצעות קריפטו. האם זה בכלל אפשרי?

ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע חשש מסנקציות בנקאיות על ישראל וציין כי יש להיערך ל"כלכלה עוקפת", כאשר הבלוקצ'יין הוא אחת החלופות האפשריות. נתניהו אף ביקש להכין תוכנית בנושא. בסביבתו אישרו את דבריו. עם זאת, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, ניר הירשמן, הסביר כי הבלוקצ'יין הציבורי מאפשר שקיפות ומעקב אחר העברות, ולכן אינו מקלט לכסף. נכון לעכשיו, אין סנקציות בנקאיות על ישראל, אך קיימים צעדים נקודתיים, בעיקר סביב ההתנחלויות. בריטניה, צרפת וקנדה הטילו הגבלות על יבוא ועל חברות המסייעות להרחבת ההתנחלויות. הולנד אף אסרה יבוא, קנייה ומכירה של סחורות מההתנחלויות, והפרה מכוונת עלולה לגרור עונש מאסר. מועצת זכויות האדם של האו"ם עדכנה מאגר חברות המעורבות בפעילות בהתנחלויות, הכולל שבעה בנקים ישראליים, אך המאגר אינו מטיל סנקציות בעצמו. הניתוק ממערכת התשלומים העולמית אינו ניתוק מלא, אלא תופעה של "הסרת סיכון", בה בנקים זרים עלולים לנתק קשר עם בנקים ישראליים החשודים במימון פעילות תחת סנקציות. ניתוק מרשת התקשורת הבינלאומית SWIFT, המשמשת להעברת הוראות תשלום, הוא צעד חמור ביותר, ממנו נותקו בעבר בנקים מאיראן ורוסיה. כיום, מדינות כמו רוסיה, איראן וצפון קוריאה משתמשות בקריפטו לעקיפת סנקציות, כאשר סכומים של עשרות מיליארדי דולרים עברו דרך מטבעות יציבים מגובים ברובל. עם זאת, הבלוקצ'יין אינו פתרון לישראל מכיוון שהוא שקוף, רוב הפעילות עוברת במטבעות יציבים הניתנים להקפאה על ידי המנפיקים, ובסופו של דבר נדרשת המרה למטבע רגיל בנקודות המרה בהן הסנקציות נאכפות. כלכלת ישראל, התלויה ביצוא הייטק, השקעות זרות ומט"ח במערכת הפיננסית המערבית, אינה יכולה לעבור לערוצים המשמשים את איראן וצפון קוריאה, שסובלות מאינפלציה גבוהה וקריסת מטבע.