נתניהו נערך לעקיפת סנקציות באמצעות קריפטו, ובמערכת הכלכלית מזהירים מההשלכות

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בראיון כי הוא נערך לאפשרות של הטלת סנקציות בינלאומיות על המערכת הבנקאית בישראל, וכי שימוש במטבעות קריפטו עשוי לאפשר לעקוף אותן. לדבריו, הוא הורה להיערך לשימוש בטכנולוגיה זו. דבריו עוררו ביקורת חריפה מצד גורמים במערכת הפוליטית והכלכלית, שטענו כי על ישראל לפעול למניעת סנקציות ולא להיערך להשלכותיהן כמצב בלתי נמנע. מבקרים הביעו חשש שגישה זו, המזכירה פתרונות המשמשים מדינות כמו איראן ורוסיה, אינה מתאימה לכלכלה הישראלית המבוססת על קשרי מסחר בינלאומיים.

בבנק ישראל הבהירו כי למטבעות קריפטו אין היתכנות לשמש כמסלול עוקף סנקציות, והדגישו כי על הדרג המדיני לפעול למניעת הסנקציות. בנק ישראל ציין כי הדבר הנכון לכלכלת ישראל הוא לשמר את היחסים הכלכליים עם שותפי הסחר העיקריים ולהתמקד במניעת הסנקציות.

החשש מהחמרת סנקציות נובע בין היתר מהתחזקות תנועות אנטי-ישראליות ואנטישמיות, סדקים בתמיכה בימין האמריקאי, והרחבת הבנייה ביהודה ושומרון. נתניהו הציג קו דומה בספטמבר האחרון ב"נאום ספרטה", בו דיבר על הפיכת ישראל לכלכלה אוטרקית יותר המבוססת על ייצור עצמי והסתמכות פחותה על סיוע חוץ.

התאחדות התעשיינים וחברות הקריפטו הצטרפו לביקורת. התאחדות התעשיינים הזהירה מפגיעה בתעשייה הישראלית והדגישה את חשיבות הסחר החופשי והקשרים הכלכליים הבינלאומיים. מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, ניר הירשמן, ציין כי קריפטו אינו מנגנון להסתרת כספים. בנק ישראל הביע התנגדות חריגה להצעה, במיוחד לאור העיתוי, והחשש במערכת הכלכלית נובע מהאפשרות של חרם בנקאי ומהגישה של נתניהו לאיום זה.