نتنياهו מציע "כלכלה עוקפת" להתמודדות עם סנקציות; מומחים מזהירים מעידוד בידוד פיננסי

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, עורר ביקורת רחבה באקדמיה הכלכלית והבנקאית לאחר שהציע תוכנית להשתמש במטבעות קריפטוגרפיים ובטכנולוגיית בלוקצ'יין כדי לעקוף סנקציות בינלאומיות פוטנציאליות נגד בנקים ישראליים. מומחים סבורים שהצעה זו אינה ישימה מבחינה מעשית ועלולה לפגוע בהשקעות, בסחר חוץ וביציבות הכלכלה.

ההצהרות של נתניהו ניתנו בריאיון לערוץ 10, כתגובה למהלך בריטי המובל על ידי 12 מדינות, שמטרתו להטיל סנקציות הקשורות לטרור יהודי ופעילות התנחלויות בגדה המערבית. בנק ישראל פרסם הודעה חריגה, בה הדגיש כי "מטבעות קריפטוגרפיים אינם יכולים להוות נתיב לעקיפת סנקציות".

למרות חילוקי דעות בין מומחים לגבי היקף הנזק הפוטנציאלי, כולם מסכימים כי בעוד שמטבעות קריפטוגרפיים עשויים לספק אמצעי טכני להעברת כספים, הם אינם מבטלים סנקציות או מחליפים את האמון והקשרים הבנקאיים והמסחריים החיוניים לכלכלה. בנק ישראל סבור כי אחריות הממשלה היא למנוע הטלת סנקציות מלכתחילה.

נתניהו הבהיר מאוחר יותר כי מטבעות קריפטוגרפיים הם "אמצעי אחד מני רבים, ולא בטוח שנשתמש בהם", והוסיף כי הוא "שומע את ההתנגדויות ולוקח אותן בחשבון", אך ידגיש את המשך קבלת ההחלטות הנראות לו מתאימות לטובת השגשוג הכלכלי.

בניגוד לטענות נתניהו על הכנת תוכנית להתמודדות עם סנקציות, דיווחים ישראליים מצביעים על כך שגורמים במשרדי הכלכלה ואף במשרד ראש הממשלה אינם מודעים לקיומה של ועדה ממשלתית העובדת על כך.

ההצעה של נתניהו עלתה במסגרת דיון רחב יותר על הצורך של ישראל להיערך לשינויים ביחסיה הבינלאומיים, כולל אפשרות לסיום הסיוע האמריקאי והטלת סנקציות כלכליות בינלאומיות שיבודדו את ישראל ממערכות העברה בינלאומיות כמו SWIFT.

האיום בסנקציות קשור להתנגדות מדינות אירופאיות לטרור מתנחלים גובר בגדה המערבית, ולקידום פרויקטים התנחלויות חדשים, במיוחד תוכנית הבנייה באזור E1, שעלולה לנתק את הצפון מהדרום בגדה. שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, הודיע על כוונה לאסור יבוא מוצרי התנחלויות ולנקוט צעדים נגד חברות ואנשים המספקים שירותי בנייה, תשתית ומימון נדל"ן להרחבת ההתנחלויות.

החששות גברו עם סגירת מכרז הבנייה ב-E1, לאחר ששר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הצהיר כי הפרויקט "קובר סופית את הרעיון של מדינה פלסטינית". היקף הסנקציות הפוטנציאליות עדיין אינו ברור, אך קיים חשש מהשפעתן על קשרי בנקים ישראליים עם מוסדות פיננסיים זרים ושיבוש העברות ותשלומים החיוניים לחברות.

ראשי בנקים קיימו פגישה בשבוע שעבר להערכת חשיפת מוסדותיהם לסנקציות פוטנציאליות, ובנק ישראל ממשיך בשיחותיו עם הבנקים בנושא.

מומחים כלכליים הזהירו כי השימוש במטבעות קריפטוגרפיים אינו פתרון יעיל לעקיפת סנקציות, מכיוון שהעברות כספים באמצעותם אינן מבטלות מגבלות חוקיות. גם אם ניתן להעביר כסף במטבע קריפטוגרפי ללא מעבר בנקאי מסורתי, עדיין נדרשים גורמים המקבלים תשלומים, מוסדות פיננסיים המספקים נזילות, ושותפים עסקיים המוכנים לבצע עסקאות, וכל אלה כפופים לחוקי הסנקציות.

הנשיא לשעבר של איגוד התעשיינים, רון תומר, הזהיר כי אי-יכולת של חברות לקבל תשלומים או לשלם עבור יבוא עלולה להוביל לקריסת יצוא ויבוא, וכי תרחיש זה עלול להוביל לבידוד מסחרי, ירידה בהשקעות ובתפוקה.

המנהל הכללי לשעבר של משרד האוצר, ירום אריאב, תיאר את ההצהרות כ"אות אזהרה מהדהד", והזהיר מפני ירידה בדירוג האשראי, בריחת הון וכשרונות, ופגיעה בהכנסות משקי הבית.

פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת תל אביב, יאיר זימון, הדגיש את תלותן של חברות טכנולוגיה והייטק וקרנות השקעה במערכת הבנקאות הבינלאומית וברשתות התקשורת הפיננסיות, והזהיר כי החלפתן במטבעות תנודתיים עלולה לאיים על שער השקל, להגביר אינפלציה ולעכב יבוא סחורות חיוניות.

ארגון המייצג עשרות בכירים בתחום ההייטק הזהיר מפני סגירת חברות, הפסקת השקעות והעברת פעילויות לחו"ל אם יתקשו לקיים קשרים מסחריים ופיננסיים רגילים.

הכלכלן מנואל טרכטנברג סבור כי הצעתו של נתניהו משקפת סיכון של מעבר ישראל לבידוד הדומה לזה של מדינות הנתונות לסנקציות נרחבות.

הביקורת נגד נתניהו נשמעה גם מהאופוזיציה, כאשר יו"ר מפלגת "יחד", גדי איזנקוט, תקף את הצעתו של נתניהו, ותהה כיצד חברות טכנולוגיה ישראליות יוכלו לקבל השקעות זרות או להשלים עסקאות רכישה בינלאומיות אם לא יוכלו להשתמש בערוצים בנקאיים רגילים.

הביקורת מגיעה לקראת הבחירות לכנסת, כאשר חששות באוצרות הפיננסיות מהשפעת הצהרות נתניהו על השווקים ומניות הבנקים.