נתניהו משיב לבנק ישראל: אמשיך לקדם את מדיניותי הכלכלית

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב להתנגדות בנק ישראל ליוזמתו להשתמש במטבעות קריפטוגרפיים ככלי לעקיפת סנקציות בינלאומיות. נתניהו הצהיר כי הוא לוקח בחשבון את המלצות הבנק המרכזי, אך מתכוון לקבוע את המדיניות הכלכלית של המדינה באופן עצמאי. העימות מתרחש על רקע חששות מבידוד כלכלי של ישראל והיעדר פרטים על תוכנית חלופית לחישובים פיננסיים.

נתניהו הדגיש כי הוא מתייחס ברצינות להערות מומחים כלכליים, כולל הנהלת בנק ישראל, אך אינו רואה בעמדתם גורם מכריע בקבלת החלטות ממשלתיות. הוא ציין כי הוא מקבל המלצות כלכליות באופן קבוע וכי הוא לוקח אותן בחשבון, אך ההחלטות הסופיות מתקבלות על פי הבנתו את האינטרסים של המדינה ואת סיכויי התפתחותה הכלכלית. ראש הממשלה הזכיר את הרפורמות הכלכליות שבוצעו תחת הנהגתו, כגון המאבק במונופולים, קיצוץ בהוצאות המגזר הציבורי והרחבת התחרות, וטען כי צעדים אלו תרמו לצמיחה כלכלית משמעותית ולשיפור תנאי העסקים. הוא הוסיף כי מחירי המוצרים והנטל המס ירדו, והציג את מדיניותו הכלכלית כבסיס להמשך הדרך.

בנק ישראל, לעומת זאת, התנגד לשימוש במטבעות קריפטוגרפיים כפתרון לעקיפת מגבלות פיננסיות בינלאומיות, וקבע כי מטבעות דיגיטליים אינם יכולים להוות פתרון מלא לבעיית הסנקציות. הבנק המרכזי קרא להתמקד בשימור יחסים כלכליים עם שותפות סחר עיקריות, וציין כי מניעת סנקציות והפחתת השפעותיהן הן בסמכות ההנהגה הפוליטית, וכי פתרונות דיפלומטיים ומדיניים צריכים להיות עיקר ההגנה על הכלכלה מפני בידוד בינלאומי.

הדיון החל בעקבות ראיון שנתן נתניהו לערוץ 10 ב-23 באוקטובר, בו העלה את האפשרות של סנקציות כלכליות ובנקאיות נגד ישראל ודחק להיערכות מוקדמת. הוא אישר כי הוא שוקל שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים כחלק ממערכת פיננסית חלופית, וכי הורה להכין תוכנית בנושא. עם זאת, פרטים על מנגנון הפעולה, הגופים המעורבים ולוחות הזמנים טרם נחשפו. בנוסף, עלו שאלות לגבי היעדר אישור רשמי לקיומה של קבוצת עבודה בנושא במשרדים הכלכליים, מה שמעלה ספקות לגבי שלב ההכנה של היוזמה והצעדים המעשיים שננקטו.

הדיון כלל גם התייחסות לניסיון בינלאומי בשימוש במטבעות דיגיטליים תחת סנקציות, כפי שנעשה ברוסיה ואיראן, אך הדגיש כי כלים אלו לא פתרו את בעיות הגישה לשווקים הפיננסיים הבינלאומיים ואף הובילו להקפאת נכסים דיגיטליים במקרה של איראן. עבור הכלכלה הישראלית, הנושא בעל חשיבות מיוחדת בשל תלותו של סקטור ההייטק, חברות ההשקעות והארגונים הפיננסיים במערכת התשלומים הבינלאומית.