בנק ישראל מזהיר: מטבעות קריפטוגרפיים לא יחלצו את ישראל מסנקציות

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, עורר ביקורת נרחבת באקדמיה ובמעגלים כלכליים לאחר שהציע כי ניתן להשתמש במטבעות קריפטוגרפיים וטכנולוגיית בלוקצ'יין כדי להתמודד עם סנקציות פיננסיות אפשריות נגד המדינה. בתגובה חריפה, פרסם בנק ישראל הודעה לפיה מטבעות קריפטוגרפיים אינם מהווים דרך לעקוף סנקציות.

בראיון לערוץ 14, נתניהו הבהיר כי הוא רואה במטבעות קריפטוגרפיים אמצעי אפשרי, אך לא יחיד, להתמודדות עם אתגרים כלכליים, והודה שאינו בטוח שישראל אכן תשתמש בהם. הוא ציין כי הוא לוקח בחשבון את ההתנגדויות ומקבל עצות, גם מבנק ישראל, אך הדגיש את הצלחתו בהובלת ישראל לצמיחה כלכלית חסרת תקדים, שבירת מונופולים, הפחתת בזבוז ציבורי, הגברת תחרות פרטית והורדת מחירים ומיסים. נתניהו הוסיף כי הוא מקשיב לעצות אך פועל כפי שהוא סבור לנכון לטובת המשך השגשוג הכלכלי של ישראל.

בנק ישראל הדגיש בהודעתו כי הדרך הנכונה לשרת את הכלכלה הישראלית היא באמצעות שמירה על קשרים כלכליים עם שותפים מרכזיים, התמקדות במניעת הטלת סנקציות וצמצום השפעותיהן השליליות. הבנק ציין כי נושא זה נמצא באחריות הדרג המדיני וכי יש לפעול לטיפול בו.

בנוסף, יאיר אבידן, המפקח לשעבר על הבנקים, התייחס לדברי נתניהו ואמר כי בעוד שטכנולוגיית הבלוקצ'יין עשויה לתרום לגמישות פיננסית ולהמשכיות תשלומים במצבי משבר, היא אינה פתרון לעקיפת סנקציות. הוא הסביר כי העברת עסקאות לרשת בלוקצ'יין או שימוש באסימונים דיגיטליים אינם הופכים עסקאות אסורות לחוקיות ואינם מבטלים מחויבויות משפטיות. אבידן הדגיש כי רשתות בלוקצ'יין אינן פועלות בניתוק מהמערכת הפיננסית העולמית, וכי הטלת סנקציות עלולה למנוע מגורמים במערכת הפיננסית לשתף פעולה בעסקאות שמטרתן לעקוף אותן. הוא סיכם כי התמודדות עם סנקציות דורשת מדיניות אחראית, שמירה על אמון ויחסים מסחריים, והיערכות כלכלית.