בנק ישראל סותר את נתניהו: קריפטו לא ימנע סנקציות כלכליות

בנק ישראל התנער ביום שבת, 24 באוקטובר, מדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע לשימוש אפשרי במטבעות קריפטוגרפיים כדי להתמודד עם סנקציות כלכליות בינלאומיות. בהודעה חריגה, קבע הבנק המרכזי כי מטבעות דיגיטליים אינם מהווים פתרון לעקיפת מגבלות כאלה, והדגיש את החשיבות של שימור שילובה של ישראל במערכת הפיננסית העולמית. הבהרה זו מגיעה יום לאחר ראיון שבו הביע נתניהו חשש מסנקציות כלכליות ובנקאיות אפשריות נגד ישראל. כשנשאל על דרכים להתמודדות עם תרחיש כזה, ציין נתניהו כי ביקש להכין תוכנית שתתבסס בין היתר על קריפטו וטכנולוגיית בלוקצ'יין.

בנק ישראל חזר והדגיש כי "מטבעות קריפטוגרפיים אינם יכולים לשמש כאמצעי לעקיפת סנקציות", ובכך ערער על הרלוונטיות של גישה זו. המוסד הפיננסי סבור כי שימוש בנכסים דיגיטליים לא יאפשר לחמוק ממגבלות שעלולות להיות מוטלות על ידי שותפות בינלאומיות. הבנק המרכזי הדגיש גם את הצורך לשמר את היחסים המסחריים והפיננסיים של ישראל עם הכלכלות המובילות בעולם, וקבע כי העדיפות צריכה להיות מניעת הטלת סנקציות, ולא חיפוש מנגנונים להגבלת השפעתן לאחר כניסתן לתוקף. הבנק ציין כי האחריות לכך מוטלת בראש ובראשונה על הרשויות הפוליטיות, מה שמדגיש את הפערים בין דאגות הממשלה לבין אלו של האחראים ליציבות הפיננסית.

מעבר לתגובה הרשמית, נראה כי דברי ראש הממשלה הפתיעו גורמים כלכליים ישראלים רבים. גורמים במגזר הבנקאי, חברות הביטוח ומוסדות פיננסיים ציינו כי אינם מודעים לתוכנית מבצעית לפיתוח מערכת תשלומים חלופית. טכנולוגיית הבלוקצ'יין, שעליה מבוססים בין היתר ביטקוין ונכסים דיגיטליים אחרים, מאפשרת העברות ללא מעבר דרך ערוצים בנקאיים מסורתיים, אך אינה מבטיחה אנונימיות או פטור מרגולציות בינלאומיות. העסקאות נותרות לרוב ניתנות למעקב, ופלטפורמות המסחר כפופות לחובות פיקוח.

החששות גבוהים במיוחד במגזר ההייטק הישראלי, שפיתוחו תלוי במידה רבה בהשקעות זרות ובגישה לשווקים בינלאומיים. נציגים רבים בתעשייה זו הזהירו כי בידוד פיננסי עלול לפגוע ביכולות המימון של חברות ולערער את פעילותן בחו"ל. המחלוקת הגיעה גם לזירה הפוליטית, כאשר ראש האופוזיציה יאיר לפיד וגדי איזנקוט מתחו ביקורת חריפה על דברי נתניהו, וטענו כי הם חושפים סיכון גובר להידרדרות ביחסים הכלכליים של ישראל עם מדינות המערב. תגובות אלו מגיעות על רקע מתיחות דיפלומטית וחששות מהשלכות כלכליות של צעדים מגבילים אפשריים נגד ישראל. נכון לעכשיו, הממשלה לא הציגה כל מנגנון קונקרטי המבוסס על קריפטו, ולא פירטה את פרטי התוכנית שהוזכרה על ידי נתניהו. תגובת בנק ישראל ממקמת את הדיון כעת בשדה רחב יותר מאשר טכנולוגיות פיננסיות בלבד, אלא ביכולת המדינה לשמר את סחר החוץ, ההשקעות הזרות והיחסים הבנקאיים הבינלאומיים שלה, ומדגישה את מגבלותיה של תגובה טכנולוגית לסנקציות שהשלכותיהן יהיו בעיקר כלכליות ודיפלומטיות.