בנק ישראל נגד נתניהו: קריפטו לא יציל מסנקציות

בנק ישראל יצא נגד הצעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להשתמש במטבעות קריפטוגרפיים כדי לעקוף סנקציות כלכליות אפשריות. בהצהרה חריפה, הדגיש הבנק כי תפקיד הממשלה הוא למנוע סנקציות ולא למצוא דרכים להסתגל אליהן. "מטבעות קריפטוגרפיים אינם יכולים לשמש כדרך לעקיפת סנקציות", נמסר מהבנק, והודגש כי על הכלכלה הישראלית לשמר יחסים כלכליים עם שותפות הסחר העיקריות ולהתמקד במניעת סנקציות והשפעותיהן השליליות. הבנק גם הזכיר כי נושא זה נמצא באחריות ההנהגה המדינית.

נתניהו טען בראיון כי כבר הנחה להכין תוכנית פעולה בתחום המטבעות הדיגיטליים, אך במשרדי הכלכלה לא שמעו על כך, וגם גורמים בכירים בלשכת ראש הממשלה אינם מודעים לקיומה של ועדה כזו. ההצעה עוררה ביקורת חריפה מצד בכירים לשעבר, כלכלנים ונציגי עסקים בתחום הטכנולוגיה, שטענו כי היכולת הטכנית לבצע תשלום אינה הופכת עסקה לחוקית או מבטיחה שותפים זרים יסכימו להשתתף בה.

מפקח הבנקים לשעבר, יאיר אבידן, הסביר כי טכנולוגיית הבלוקצ'יין אינה מבטלת איסורי סנקציות. הוא ציין כי עדיין נדרשים בנקים, חברות תשלומים ושותפים עסקיים, ואף אחד מהם אינו מחויב להשתתף בעסקאות עקיפה תוך סיכון הפרת חוק. לדבריו, בלוקצ'יין יכול לסייע בשמירה על תשלומים בעת כשל תשתיתי, אך אינו "תרופה לסנקציות". מנכ"ל Addressable, תומר שרון, הוסיף כי פעולות דיגיטליות משאירות עקבות המאפשרים זיהוי משתמשים, והדגיש כי היכולת להעביר כסף אינה מבטיחה שיהיו מי שיסכימו לקבלו או להשקיע בישראל. הוא סבור שיש לפתח את התשתית הקריפטוגרפית לטובת חדשנות, ולא כדרך מילוט מפני סנקציות.

פרופסור יאיר זימון מאוניברסיטת תל אביב הזהיר כי כלכלת ישראל תלויה בסחר חוץ, השקעות זרות ושיתוף פעולה טכנולוגי. הוא העריך שניסיון להחליף מערכת זו במטבעות קריפטוגרפיים לא מוסדרים ומשתנים עלול להוביל לעזיבת חברות טכנולוגיה, יציאת הון, ירידת ערך השקל, אינפלציה וקשיים ביבוא סחורות חיוניות. פרופסור מנואל טרכטנברג הוסיף כי בידוד כלכלי הוא תוצאה של מדיניות שניתן למנוע, וכי סיוע אמריקאי אינו מובן מאליו. הוא ראה ב"קריפטו-כלכלה" סימפטום לבעיה אמיתית, והגדיר את המשך שלטונו של נתניהו כאיום על עתיד המדינה הכלכלי.

ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, סבור שהסכנה נובעת מעצם הצהרת ראש הממשלה, שעלולה לפגוע בשוק ההון ובדירוג האשראי של ישראל, ולהוביל לעזיבת משקיעים זרים. הוא הזהיר כי חיפוש אחר עקיפות פיננסיות עלול להציב את ישראל לצד משטרים מבודדים כמו איראן. גם ה"סטארט-אפ ניישן" הזהיר כי ללא שוק חופשי וסחר בינלאומי, חברות ייסגרו והשקעות יופסקו. פרופסור ערן ישיב ציין כי ההצהרה כבר עוררה עניין בתקשורת הזרה, ועלולה לאותת על נכונות הנהגת ישראל לצעדים קיצוניים, מה שעלול להוביל למשבר כלכלי עמוק ולהחמרת הסנקציות עצמן.