נתניהו הציע להעביר את ישראל ל"קריפטו" כדי לעקוף סנקציות - אבל האם זה בכלל אפשרי?

ראש הממשלה בנימין נתניהו חשף כי הורה לבחון תרחיש של מעבר לשימוש במטבעות קריפטוגרפיים כאמצעי להתמודדות עם סנקציות כלכליות ובנקאיות אפשריות על ישראל. לדבריו, יש להיערך ל״כלכלה עוקפת״.

עו״ד אינגה אייזנברג, יו״ר ועדת מטבעות קריפטוגרפיים בלשכת עורכי הדין, הסבירה כי כלכלת קריפטו מתייחסת לפעילות כלכלית המשתמשת בנכסים דיגיטליים כמו ביטקוין ובטכנולוגיית בלוקצ'יין. היא הדגישה כי מעבר לשימוש בקריפטו אינו מבטל סנקציות, שכן אם גוף מסוים מנוע מלבצע עסקה, הדבר נותר בתוקף גם אם התשלום מתבצע במטבע דיגיטלי. כמו כן, היא ציינה כי קריפטו אינו מערכת מחוץ לעולם האכיפה, וישראל אף צברה ניסיון באיתור וחילוט נכסים דיגיטליים הקשורים למימון טרור.

אייזנברג הוסיפה כי בעוד שישראל מחזיקה בידע טכנולוגי משמעותי בתחום, הפעלת משק שלם באמצעות קריפטו דורשת תשתיות מאובטחות, רגולציה ברורה ומנגנוני הגנה על הציבור, דברים שאינם קיימים כיום בהיקף הנדרש. היא הבחינה בין קריפטו פרטי לשקל דיגיטלי שבנק ישראל בוחן, והדגישה כי השקל הדיגיטלי יהיה התחייבות של בנק ישראל.

לדבריה, היתרונות של שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין כוללים העברות מהירות, הפחתת עלויות ותלות במתווכים, אך יש להתחשב גם בעמלות, אבטחה ורגולציה. הפוטנציאל המשמעותי יותר, לטענתה, הוא ביצירת שכבת תשתיות פיננסיות נוספת שתגביר את הגמישות והעמידות של המערכת, ולא בהחלפת המערכת הבנקאית כולה. היא הזהירה את הציבור מפני ריצה לרכישת קריפטו כתוצאה מהדיון, והדגישה כי החזקה בקריפטו אינה מעניקה חסינות מפני השלכות של סנקציות וכי לנכסים דיגיטליים סיכונים משלהם.