כלכלנים בכירים נגד נתניהו: "שימוש במטבעות קריפטוגרפיים לעקיפת סנקציות - רעיון קיצוני ולא אחראי"

ראש הממשלה בנימין נתניהו הציע ב-23 באוקטובר להשתמש בשוק המטבעות הקריפטוגרפיים (בלוקצ'יין) כדי לעקוף סנקציות בינלאומיות שעשויות להיות מוטלות בקרוב על המערכת הבנקאית בישראל. נתניהו אף טען כי הורה להכין תוכנית פעולה בתחום המטבעות הדיגיטליים. עם זאת, גורמים בכירים במשרדי הכלכלה הממשלתיים ובמשרד ראש הממשלה לא שמעו על תוכנית כזו או על צוות העוסק בה.

כלכלנים בכירים ומומחים מהאקדמיה מתחו ביקורת חריפה על ההצעה. יאיר אבידן, לשעבר המפקח על הבנקים בבנק ישראל, הסביר כי בלוקצ'יין אינו פתרון לעקיפת סנקציות, שכן הוא דורש שיתוף פעולה של גורמים פיננסיים נוספים, אשר מחויבים לציית לחוקי הסנקציות. לדבריו, בלוקצ'יין יכול לסייע בחיזוק החוסן הפיננסי והמשכיות מערכות התשלומים במקרה של משבר, אך אינו "תרופה לסנקציות". אבידן הדגיש כי התמודדות עם סנקציות דורשת מדיניות אחראית, שמירה על קשרים מסחריים ואמון.

ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, כינה את ההצעה "אות אזעקה מחריד" והזהיר כי היא עלולה להציב את ישראל בשורה אחת עם משטרים מבודדים כמו איראן, ולהזכיר את דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד. הוא ציין כי הרעיון עלול לערער את יציבות המערכת הפיננסית, להוריד את דירוג האשראי, להוביל לבריחת משקיעים זרים ועובדים מיומנים, ולפגוע קשות במוניטין הכלכלה הישראלית. אריאב הוסיף כי הצעה זו מעלה ספקות לגבי יכולתו של נתניהו לקבל החלטות אחראיות ומסכנת את עתידנו הכלכלי.

פרופסור יאיר זימון מאוניברסיטת תל אביב תיאר את היוזמה כ"צעד קיצוני, מסוכן ולא אחראי" שיוביל לניתוק מהמערכת הפיננסית הגלובלית, הרס הסחר וההייטק. הוא הסביר כי הכלכלה הישראלית תלויה בסחר חוץ, השקעות זרות וגישה למערכות תשלומים בינלאומיות כמו SWIFT. לטענתו, חברות ומשקיעים בינלאומיים אינם מוכנים לעבוד עם מטבעות קריפטוגרפיים לא מפוקחים, ועל כן המעבר אליהם יגרום לבריחת חברות הייטק, ירידת ערך השקל, אינפלציה ופגיעה ביכולת הייבוא. זימון הזהיר כי הפיכת המערכת הפיננסית היציבה של ישראל למבוססת על קריפטו היא "הימור על גורל הכלכלה כולה".