רגע לפני הבחירות, האם הריבית תרד?

ועדת הכספים של בנק ישראל צפויה להכריע ביום רביעי הקרוב, שישה ימים בלבד לפני הבחירות הכלליות, בנוגע לשיעור הריבית במשק. הריבית הנוכחית עומדת על 3.25%, ורוב הכלכלנים בשוק מעריכים כי היא לא תשתנה, למרות שמדד המחירים לצרכן של חודש ספטמבר, שפורסם לאחרונה, הציג ירידה של 0.5% ואפשרות תיאורטית להורדה נוספת. גורמים מרכזיים שעלולים להשפיע על החלטת הנגיד אמיר ירון וחברי הוועדה הם התפתחויות בשוק הנפט העולמי, האינפלציה בארצות הברית, והתקציב הממשלתי העתידי, יותר מאשר הקרבה לבחירות.

מדד ספטמבר הראה ירידה של 0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה מעט ל-1.6% בשל השוואה לחודש חלש אשתקד. בעוד סעיף התחבורה התייקר, מחירי הדירות ממשיכים לרדת, אך שכר הדירה עולה. בבנק ישראל ירצו לראות אם מגמת הירידה במדד תימשך בחודשים הבאים, וכן לעקוב אחר מחירי השירותים וציפיות האינפלציה.

מתחילת השנה הורידה הוועדה המוניטרית את הריבית ארבע פעמים, בסך הכל באחוז אחד, מ-4.25% ל-3.25%. ההחלטה האחרונה בספטמבר התקבלה ברוב של ארבעה מול אחד, כאשר המתנגד העדיף להמתין להערכת השפעת ההורדות הקודמות וההתייקרויות בעולם. מאז, האינפלציה המקומית התמתנה, אך סיכונים חיצוניים גברו.

האינפלציה בארצות הברית עלתה בספטמבר ל-3.7%, בעיקר בשל עליית מחירי הבנזין. הפדרל ריזרב העלה את הריבית בארה"ב, והשוק מתמחר אפשרות שהיא תישאר גבוהה לזמן רב. הורדה אפשרית של הריבית בישראל עלולה להרחיב את הפער מול הדולר, להחליש את השקל ולייקר את היבוא.

הפעילות הכלכלית ברבעון השני התאוששה, אך חלק מהצמיחה נבע מגורמים חריגים. שוק העבודה נותר הדוק והשכר עולה, מה שעלול להגביר את הביקוש המקומי אם הריבית תרד. בנוסף, מחירי הנפט הגבוהים והמתיחות האזורית עלולים לייקר את הדלק והיבוא. גם התקציב העתידי מהווה גורם אי-ודאות, כאשר הממשלה שתקום לאחר הבחירות תצטרך להחליט כיצד לממן את הוצאות הביטחון ולהתמודד עם הגירעון.

אם הריבית תרד ל-3%, ההחזר החודשי על משכנתא של 500 אלף שקל ל-20 שנה במסלול פריים ירד בכ-70 שקל, אך התשואה על פיקדונות וקרנות כספיות תרד. התחזיות לגבי המשך מגמת הריבית חלוקות, כאשר חלקן צופות ירידה ל-2.75%-3% בשנה הקרובה, ואחרות מעריכות שהיא תישאר על 3.25% לאורך 2027. ביום פרסום ההחלטה, בנק ישראל יפרסם גם תחזית מעודכנת של חטיבת המחקר.