בניין קרס בת"א. מי אחראי למנוע את הקריסה הבאה?

קריסת בניין בנחלת בנימין בתל אביב בשבוע שעבר העלתה מחדש את הדיון בנוגע לסכנות הטמונות במבנים ישנים ובהיעדר טיפול מספק בהם, וכן בנוגע לשאלות האחריות, הביטוח והנזיקין במקרים כאלה. על פי הפרשנות המשפטית, כאשר רשות מקומית מודעת לסכנה מבנית, עליה לטפל בה באופן אקטיבי ולא להסתפק בדרישה לבעלי הדירות. בעלי הדירות אמנם אחראים לתחזוקת הרכוש המשותף, אך לעיתים קרובות מתקשים לממן תיקונים או נתקלים במחלוקות. במקרים של סכנה ידועה שאינה מטופלת, על העירייה להפעיל את סמכויותיה, שכן הבעלות הפרטית אינה מבטלת את הסיכון לסביבה. פסיקות קודמות הכירו בכך שמחדל בטיפול בסיכון ידוע עלול לחשוף את הרשות לתביעת נזיקין, אם יוכח קשר סיבתי לנזק. לכן, יש לבדוק אם בוצע מעקב אחר התרעות, אם נבחנה החמרה במצב המבנה ואם ננקטו צעדים מעשיים.

על פי הערכה משנת 2022, כ-810 אלף דירות בישראל נבנו לפני 1980 ללא תקן מחייב לעמידות ברעידות אדמה. הזדקנות המבנים מחייבת מדיניות של בדיקות, תחזוקה וטיפול שוטפים. ממצאי ביקורת הצביעו על פערים בנהלים ובמעקב אחר מבנים מסוכנים, שאינם יכולים להיות באחריותם הבלעדית של בעלי הדירות. גם התחדשות עירונית צריכה להיבחן דרך פריזמת הבטיחות, כאשר חוות דעת הנדסית המצביעה על סכנה מחייבת עדיפות לפתרון מיידי, ולא ניתן להסתמך על הבטחה לפרויקט עתידי כתירוץ לדחיית טיפול בהווה. בתקופת ההמתנה נדרשים פתרונות הנדסיים, הגבלות שימוש או פינוי.

בנוסף, בעת שיפוץ בניין מאוכלס, יש לוודא כיסוי ביטוחי מתאים, כולל ביטוח עבודות קבלניות, ביטוח למבנה הקיים ולרכוש, ואחריות מקצועית של המהנדס. חשוב לזכור שהביטוח אינו מחליף פיקוח מקצועי. מחיר הקריסה כולל אובדן רכוש, פציעות, אובדן הכנסה ואף פגיעה נפשית. עו"ד מורן אשכנזי מציעה לקבוע נוהל מחייב לטיפול במבנים מסוכנים, הכולל אחריות מקצועית ברורה, מועדי בדיקה חוזרת, תיעוד החלטות ובחינת צעדי אכיפה. כמו כן, יש לקדם מסלול מועדף לפרויקטים בעלי נחיצות בטיחותית מוכחת. בנוסף, מוצע לשקול מוצר ביטוחי חובה או קרן ייעודית לכל מבנה ישן, בדומה לחובת הטיפול במבנה טרם קריסתו.