כל רכב נוסע פחות, ובכל זאת הפקקים מחמירים: מה מראים נתוני הלמ"ס

למרות שכל רכב בישראל נוסע פחות קילומטרים בממוצע, הפקקים בכבישים מחמירים. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לשנת 2025 מראים כי סך הקילומטרים שגמאו כלי הרכב המנועיים בישראל עלה ב-2.6% והגיע ל-69.3 מיליארד קילומטר. גידול זה נובע מכך שמצבת כלי הרכב גדלה בקצב מהיר יותר, בכ-3.6%, והגיעה ל-4,370,695 כלי רכב.

הגידול בצפיפות הכבישים נמשך לאורך שנים. מאז 2005, מצבת כלי הרכב בישראל גדלה פי 2.1, בעוד הנסועה השנתית עלתה ב-66%. במקביל, רשת הכבישים התארכה ב-43% בלבד והשטח שלה גדל ב-31%, מה שמעיד על כך שכבישים חדשים רבים צרים יותר. גידול האוכלוסייה באותה תקופה, כ-45%, תרם גם הוא לעלייה החדה במספר הרכבים לנפש.

נתוני הלמ"ס מצביעים על כך שרכבי ליסינג, המהווים 20.4% מכלי הרכב, אחראים ל-27.7% מהנסועה, לעומת רכבים בבעלות פרטית (68.4% מהמצבת) שאחראים ל-58% מהנסועה. ההבדל נובע מכך שברכבי חברה הדלק לרוב מסובסד, מה שמפחית את התמריץ לחסוך בנסיעות. רכב ליסינג חדש נסע בממוצע 26.6 אלף ק"מ ב-2025, לעומת 25.3 אלף ק"מ לרכב פרטי חדש.

הנסועה לנפש בישראל עמדה ב-2024 על כ-6,900 ק"מ בשנה, נתון גבוה יותר מיפן, שוודיה וצ'כיה, אך נמוך משווייץ, בריטניה, הולנד, פינלנד, דנמרק ואוסטרליה. הפקקים בישראל מוסברים בעיקר על ידי צפיפות כלי הרכב על רשת כבישים קטנה יחסית, ולאו דווקא מהיקף הנסיעה של כל אדם.

ב-2024 נוספו למצבת הפעילה 396,531 כלי רכב, ו-277,498 נגרעו, גידול נטו של כ-119 אלף כלי רכב. ב-2025 הואץ הגידול לכ-150 אלף כלי רכב חדשים, כלומר על כל עשרה רכבים שיורדים מהכביש, עולים במקומם כ-14 חדשים. ניסיונות הממשלה לרסן את הגידול, כמו אגרת גודש ומס נסועה לרכבים חשמליים, נתקעו או נדחו. בינתיים, רשויות תחבורה מטרופוליניות מוקמות כדי לתאם בין התחבורה הציבורית, הכבישים והתכנון העירוני.