מאחורי הקונספציה: התחקיר שחושף איך ישראל שימרה את כספי קטאר
תחקיר של מגזין טיים חושף כי ישראל, תחת ממשלות נתניהו ובנט, ניהלה באופן פעיל את העברת כספים מקטאר לרצועת עזה, בסכום של כמעט שני מיליארד דולר. ישראל קבעה את מנגנוני החלוקה ואישרה את הזכאים, ואף עודדה את קטאר להמשיך בהזרמת הכספים, למרות התרעות על סיוע להתעצמות חמאס. התחקיר מציג מסמכים ישראליים המעידים על מעורבות זו, כולל פניות של ראשי מוסד בכירים. קטאר טוענת שהאחריות לכל זליגה של כספים לחמאס מוטלת על ישראל, שפיקחה על המנגנון. נתניהו הכחיש את חיזוק חמאס וטען שהמטרה הייתה מניעת קריסה הומניטרית.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- ישראל ניהלה באופן פעיל העברת כמעט 2 מיליארד דולר מקטאר לעזה תחת נתניהו ובנט.
- ישראל קבעה את מנגנוני החלוקה ואישרה את הזכאים לקבלת הכספים הקטאריים.
- בכירים ישראלים, כולל ראשי מוסד, עודדו את קטאר להמשיך בהזרמת הכספים.
- התחקיר מציג מסמכים ישראליים המעידים על מעורבות ישראל במנגנון הכספים.
- קטאר טוענת שהאחריות לזליגת כספים לחמאס מוטלת על ישראל.
- נתניהו הכחיש שהכספים נועדו לחזק את חמאס וטען שמטרתם הייתה למנוע קריסה הומניטרית.
תחקיר חדש של מגזין טיים חושף כי ישראל, תחת ממשלות נתניהו ובנט, מילאה תפקיד מרכזי בעידוד, ניהול ושימור העברת כספים מקטאר לרצועת עזה, בסכום של כמעט שני מיליארד דולר. על פי התחקיר, ישראל קבעה את מנגנוני החלוקה ואישרה את הזכאים, ואף ביקשה מקטאר להמשיך בהזרמת הכספים, למרות התרעות של ראשי מערכת הביטחון כי הכסף מסייע להתעצמות חמאס.
התחקיר מציג מסמכים ישראליים, כולל מכתב של ראש המוסד לשעבר יוסי כהן לאמיר קטאר בסוף 2020, בו הודה לו על תרומתו ל"יציבות ולביטחון באזור", ופנייה של רונן לוי לשגריר הקטארי לשמר את המנגנון. בכירים אמריקנים ציינו כי קטאר חשה תסכול מהפער בין התקפות פומביות של שרים ישראלים על מימון חמאס לבין מסרים חשאיים שדחקו בהם להמשיך בהזרמת הכספים.
המדיניות נמשכה גם תחת ממשלת בנט, שביטלה את "מזוודות המזומנים" אך שמררה מנגנונים חלופיים, ובגיבוי אמריקני ובינלאומי. שבועיים לפני מתקפת ה-7 באוקטובר, ראש המוסד דוד ברנע פנה לקטארים בבקשה להאריך את ההסדר בחודשיים נוספים. קטאר מסרה בתגובה כי כל הכספים עברו סינון ואישור של המערכת הישראלית, ואם כספים זלגו לחמאס, האחריות היא על המנגנון שישראל יצרה ופיקחה עליו.
ראש הממשלה נתניהו הכחיש כי המהלך נועד לחזק את חמאס, וטען כי מטרתו הייתה למנוע אסון הומניטרי וקריסה אזרחית, ושנשק הוברח דרך צירים אחרים. האסטרטגיה הישראלית, שנועדה לקנות שקט אזורי ולמנוע איחוד פלסטיני, נשענה על ההנחה ששיפור כלכלי ירתיע את חמאס מעימות. אסטרטגיה זו התרסקה ב-7 באוקטובר, כאשר חמאס ניצל את היציבות הכלכלית להתעצמות לקראת המתקפה.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
מרכז 5ימין 1חרדית 1ערבית 1אחרים 3
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
