תכתובות חושפות: ישראל סייעה לקטאר להעביר מיליארדי דולרים לעזה, גם כשידעה על הקשר לחמאס

מגזין "טיים" האמריקני פרסם תכתובות ומוסדות שחושפים כי ישראל לא רק אישרה העברת כמעט 2 מיליארד דולר מקטאר לרצועת עזה במשך עשור, אלא אף השתתפה בארגון התשלומים, בדקה את הנמענים וביקשה מקטאר להמשיך במימון. המידע נחשף תשעה ימים לפני הבחירות לכנסת, ומתבסס על מסמכים רשמיים, תכתובות בין נציגים ישראלים וקטאריים ושיחות עם גורמים אמריקנים. הממשלות בראשות בנימין נתניהו תמכו במנגנונים אלו גם כאשר גורמים ישראלים האשימו את קטאר במימון חמאס.

מסמך בולט הוא מכתב של ראש המוסד דאז, יוסי כהן, לאמיר קטאר, תמים בן חמד אאל ת'אני, מדצמבר 2020, בו הודה לו על הסיוע ההומניטרי לעזה וציין את חשיבותו ליציבות ואף לביטחון האזורי. זאת, למרות שנתניהו כבר קיבל אז התרעות על שימוש בכספים קטאריים לחיזוק צבאי של חמאס. חקירות קודמות של "ידיעות אחרונות" ו-ynet חשפו כי מאז 2019, השב"כ, אמ"ן ונציגים מצריים הזהירו את נתניהו על כך.

על פי חקירות אלו, בנוסף להפניית חלק מהסיוע ההומניטרי, התקיים ערוץ מימון חשאי ישיר מקטאר, שכיסה כמחצית מתקציב הזרוע הצבאית של חמאס. למרות התנגדותם של ראשי השב"כ דאז, נדב ארגמן ורונן בר, התשלומים נמשכו. "טיים" מוסיף כי ישראל אף השתתפה באופן פעיל במנגנוני המימון. קטאר החלה להעביר כספים לעזה ב-2007, אך תחת נתניהו, החל מ-2012, ממשלתו סייעה למנגנון שכלל אספקת מזון, ציוד רפואי, בדיקת זכאות משפחות לתמיכה והרחבת אספקת חשמל. עד 2018 הועברו כ-1.1 מיליארד דולר. קטאר החלה לדרוש הוכחות להשתתפות ישראל, בין היתר בשל הסתירה בין ההאשמות הפומביות לבקשות החשאיות להמשך המימון.

ב-2018, בהשתתפות ישראל, קטאר והאו"ם, נחתם הסכם למימון דלק לעזה, שהפך למנגנון תלת-צדדי. קטאר שילמה עבור דלק וחשמל מישראל, מימנה פרויקטים דרך האו"ם וסיפקה סיוע חודשי למשפחות. ב-2019, קטאר הודיעה על העברת 6 מיליון דולר ל-20,000 תושבים. "טיים" מציין כי לא ידוע כמה מהנמענים היו קשורים לחמאס. ב-2020, עובד המועצה לביטחון לאומי, רונן לוי, ביקש מקטאר לשמר את הסדר הקיים דרך השליח מוחמד אל-עמאדי. ב-2021, קטאר חתמה על הסכם נוסף ל-40 מיליון דולר, כאשר ישראל בדקה את רשימות הנמענים ופיקחה על המנגנון.

שבועיים לפני מתקפת ה-7 באוקטובר, ראש המוסד דאז, דוד ברנע, ביקר בדוחא וביקש להאריך את המימון הקטארי, תוך שהם מזהירים שזו הפעם האחרונה. ההערכה הייתה שהסיוע ייתן לחמאס תמריץ להימנע מהסלמה. קטאר הציעה לשנות את הסדר התשלומים ב-2023 כך שהתושבים לא יהיו תלויים בישראל או בחמאס, אך ממשלת נתניהו התעקשה לשמר את המנגנון הקיים. מדיניות המימון נתמכה על ידי כל ממשלות ישראל, ארה"ב, האו"ם ומדינות אירופה. ב-2018, ממשלת נתניהו אישרה הכנסת מזומנים קטאריים במזוודות, למרות התנגדותו של שר החינוך דאז, נפתלי בנט. ב-2019, נתניהו השעה זמנית את התשלומים כמנוף לחץ. בנט, כראש ממשלה, הפסיק את הכנסת המזוודות אך שמר על הסיוע. קטאר טוענת כי כל הסיוע נועד לאזרחים ועבר דרך ישראל, וכי האחריות על העברת כספים לחמאס מוטלת על ישראל. נתניהו הכחיש בעבר כי חיזק במכוון את חמאס כדי למנוע מדינה פלסטינית, והסביר שהסיוע נועד למנוע קריסה הומניטרית. כיום, נציגי ממשל טראמפ, ג'ארד קושנר וסטיב ויטקוף, דנים עם קטאר על שיקום עזה ללא חיזוק ארגונים חמושים.