תחקיר TIME: כך ניהלה ישראל את הזרמת המיליארדים מקטר לעזה

מרכזטון טעון

עברית · 11 מערכות מסקרות

תחקיר של מגזין TIME חושף כי ישראל ניהלה באופן פעיל את הזרמת מיליארדי דולרים מקטר לרצועת עזה במשך עשור, תוך פיקוח הדוק על העברת הכספים ואישור המוטבים. למרות ביקורת פומבית, ישראל לחצה להמשך המנגנון, שנתפס על ידי מבקרי נתניהו כאסטרטגיה לחיזוק חמאס. קטר טוענת כי ישראל אחראית אם הכספים הגיעו לידי חמאס, בעוד נתניהו טוען שהמטרה הייתה הומניטרית.

הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba

תחקיר TIME חושף שישראל ניהלה באופן פעיל הזרמת מיליארדי דולר מקטר לעזה.
ישראל אישרה החל מ-2012 מנגנון שליטה ישירה בסיוע הקטרי, כולל אישור מוטבים.
בכירים ישראלים, כולל ראשי מוסד ויועצים לביטחון לאומי, לחצו להמשך העברות הכספים.
נפתלי בנט כינה את המהלך "דמי פרוטקשן" אך המשיך במדיניות זו כראש ממשלה.
קטר מאשימה את ישראל באחריות אם הכספים הגיעו לידי חמאס, בטענה שישראל פיקחה.
מבקרי נתניהו טוענים שהמדיניות נועדה לחזק את חמאס כדי להחליש את הרשות הפלסטינית.

תחקיר TIME: כך ניהלה ישראל את הזרמת המיליארדים מקטר לעזה — איור מערכת שנוצר על ידי baba News, לא צילום של האירוע.

תחקיר של מגזין TIME חושף כי ישראל מילאה תפקיד פעיל וישיר בהזרמת כספים מקטר לרצועת עזה במשך למעלה מעשור, בניגוד להצהרות פומביות של ראש הממשלה בנימין נתניהו. המסמכים שנחשפו, הכוללים התכתבויות של בכירי מערכת הביטחון הישראלית עם הנהגת קטר, מצביעים על כך שממשלת נתניהו אישרה החל מ-2012 מנגנון שאיפשר לישראל שליטה ישירה בסיוע, החל מדלק ומזון ועד קביעת משפחות שיקבלו 100 דולר בחודש.

למרות הביקורת הפומבית על מימון חמאס על ידי קטר, ישראל פעלה מאחורי הקלעים להמשך העברות הכספים. בשנת 2018 נחתם הסכם משולש בין ישראל, קטר והאו"ם להסדרת המימון תחת פיקוח ישראלי. התחקיר חושף לחצים ישראליים להמשך הזרמת הכספים, כולל מכתב תודה מראש המוסד דאז יוסי כהן לאמיר קטר ב-2020 על הסיוע ההומניטרי ששיפר את המצב בעזה והבטיח יציבות. באותה שנה, נציג המל"ל אף הפציר בקטרים להמשיך בהעברות דרך השליח מוחמד אל-עמאדי.

מדיניות זו נמשכה גם כאשר נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן קיצץ במשכורות בעזה ב-2018, ואנשי ביטחון ישראלים הובילו מזוודות מזומנים קטריים לרצועה. נפתלי בנט, אז שר החינוך, כינה זאת "דמי פרוטקשן", אך כראש ממשלה ב-2021 הותיר את זרם הסיוע על כנו. נציג ישראלי אף אמר לשליח של ג'ו ביידן כי ישראל רוצה להמשיך במודל הקיים.

בשנת 2023, קטר ביקשה לשנות את המודל כך שהאזרחים לא יהיו תלויים בחמאס או בישראל, אך ממשלת נתניהו התעקשה לשמר את המנגנון. שבועיים לפני מתקפת ה-7 באוקטובר, ראש המוסד דוד ברנע נסע לדוחה וביקש להאריך את המימון בחודשיים נוספים, מתוך תפיסה שהכסף מותיר לחמאס "מה להפסיד". קטר הסכימה, אך הבהירה שזו הפעם האחרונה.

בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר, קטר דחתה את הטענות כי כספה מימן את הטבח והאשימה את ישראל. דובר מטעם קטר מסר ל-TIME כי כל הסיוע הכספי הופנה לאזרחים דרך מנגנונים שתואמו עם ישראל, וכי אם הכסף הגיע לחמאס, האחריות מוטלת על ישראל שפיקחה על האספקה. דיפלומט אישר כי ישראל בדקה ואישרה את רשימות המוטבים. בכיר לשעבר במערכת הביטחון סיכם כי מדובר בכישלון מדיניות שנולד מכוונות טובות, אך נתניהו היה במרכזו וקידם את התוכנית. מבקרי נתניהו טוענים כי המדיניות נועדה לחזק את חמאס כדי להחליש את הרשות הפלסטינית ולמנוע הקמת מדינה פלסטינית, טענה שנתניהו הכחיש ב-2024 וטען שהמטרה הייתה הומניטרית בלבד.