תחקיר: ישראל ניהלה את הכספים הקטריים לעזה ולחצה להמשך העברתם

תחקיר שפורסם במגזין "טיים" האמריקני, המבוסס על מסמכים והתכתבויות בין בכירים ישראלים וקטרים, חושף כי ישראל לא רק אישרה העברת כ-2 מיליארד דולר מקטאר לרצועת עזה במשך יותר מעשור, אלא אף ניהלה את מנגנוני חלוקת הכספים ולחצה להמשך העברתם גם בתקופות של הסלמה צבאית. חשיפה זו מגיעה בזמן שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מנסה להתרחק מהמדיניות של העברת הכספים הקטריים לעזה, הנחשבת לאחת המדיניות השנויות ביותר במחלוקת תחת שלטונו. משרד נתניהו סירב להגיב לפרטי התחקיר.

על פי המסמכים, ממשלת נתניהו אישרה כבר ב-2012 מנגנון שהעניק לישראל תפקיד ישיר בניהול הסיוע הקטרי, שכלל קביעת יעדי ההוצאה, החל מדלק וחומרי מזון, ועד לבחירת משפחות פלסטיניות שקיבלו סיוע כספי חודשי בסך 100 דולר. בשנת 2018, נחתם הסכם משולש בין ישראל, קטאר והאו"ם להסדרת המימון תחת פיקוח ישראלי.

התחקיר מראה כי בכירים ישראלים פעלו להמשך ההעברות הקטריות, למרות ביקורת פומבית ישראלית על מימון קטאר לתנועת חמאס. בשנת 2020, ראש המוסד לשעבר יוסי כהן שלח מכתב תודה לאמיר קטאר, תמים בן חמד אאל ת'אני, בו שיבח את הסיוע הקטרי וציין כי הוא תרם לשיפור המצב ההומניטרי בעזה וליציבות וביטחון באזור. באותה שנה, נציג המועצה לביטחון לאומי הישראלי דחק בקטאר להמשיך בהעברות דרך השגריר הקטרי מוחמד אל-עמאדי. המדיניות נמשכה למרות התנגדויות פנימיות בישראל. בשנת 2018, שר החינוך דאז נפתלי בנט כינה את העברת הכספים "דמי חסות", אך לא עצר את זרימת הסיוע הקטרי כשהפך לראש ממשלה ב-2021. הוא הפסיק את העברת הכספים במזוודות, אך השאיר את מנגנון הסיוע הרחב יותר על כנו.

בשנת 2023, קטאר ניסתה לשנות את מנגנון המימון כך שהאזרחים בעזה לא יהיו תלויים בחמאס או בישראל בניהול הזרימות הפיננסיות. ממשלת נתניהו, לעומת זאת, התעקשה על המנגנון הקיים. על פי המסמכים, ראש המוסד דוד ברנע נסע לדוהא כשבועיים לפני מתקפת ה-7 באוקטובר וביקש להאריך את המימון בחודשיים נוספים, מתוך הערכה ישראלית שהמשך הכספים ירתיע את חמאס. קטאר הסכימה להארכה, אך ציינה שזו תהיה האחרונה.

בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר, קטאר דחתה האשמות שמימנה את המתקפה. דובר מטעם משרד התקשורת הממשלתי הבינלאומי הקטרי מסר ל"טיים" שהסיוע הפיננסי הופנה לאזרחים דרך מנגנונים שתואמו עם הרשויות הישראליות ועברו דרך ישראל. הדובר הוסיף כי האחריות להגעת כספים לגורמים לא מיועדים מוטלת על ישראל, כמפקחת על האספקה ושותפה ליצירת המנגנון. דיפלומט המעורה בפרטים מסר כי ישראל בדקה ואישרה את רשימות המוטבים. בכיר ביטחוני ישראלי לשעבר הגדיר את המדיניות ככישלון ישראלי, והוסיף כי נתניהו עמד במרכזה וממשלתו נטלה אחריות על אופן ניהולה. מבקרי נתניהו טוענים שהכספים הקטריים חיזקו את חמאס והחלישו את הרשות הפלסטינית, מה ששירת, לטענתם, מגמות פוליטיות שמטרתן מניעת הקמת מדינה פלסטינית. נתניהו עצמו הכחיש ב-2024 בראיון ל"טיים" כי אימץ מטרה זו, וטען שהמטרה הייתה להבטיח ניהול אזרחי בעזה ולמנוע קריסה, כאוס ומחלות. משרד נתניהו לא הגיב לתחקיר האחרון, והטענות לגבי מטרות המדיניות הישראלית והשלכותיה נותרו שנויות במחלוקת פוליטית, לצד השאלות שעלו מהמסמכים לגבי אחריות הגורמים שאישרו את מנגנון המימון ופיקחו על ביצועו.