מסמכים דרמטיים חושפים: כך סייעה ישראל להעברת כמעט 2 מיליארד דולר מקטאר לעזה
תומצת מתוך Kikar HaShabbat על ידי baba
תחקיר מגזין TIME חושף מעורבות ישראלית עמוקה ב העברת כמעט 2 מיליארד דולר מקטאר לעזה מאז 2007, שכללה גיבוש מנגנונים ופיקוח. המעורבות התרחבה בתקופת נתניהו, שקידם את ההסדרים למרות ביקורת פומבית. התחקיר מציג מכתב מראש המוסד דאז, יוסי כהן, לאמיר קטאר, המעיד על שיתוף פעולה מאחורי הקלעים. המדיניות נמשכה גם לאחר 7 באוקטובר, אך הפכה למוקד ביקורת חריפה, כאשר נתניהו מכחיש טענות על העדפת חיזוק חמאס.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- מגזין TIME חושף מעורבות ישראלית עמוקה בהעברת כמעט 2 מיליארד דולר מקטאר לעזה לאורך 15 שנים.
- ישראל לא רק אישרה, אלא גם סייעה בגיבוש מנגנון העברת הכספים ופיקחה עליו.
- ראש המוסד דאז, יוסי כהן, שלח מכתב הערכה לאמיר קטאר ב-2020 על הסיוע ההומניטרי.
- המעורבות הישראלית התרחבה בתקופת נתניהו, שקידם את ההסדרים למרות ביקורת פומבית.
- התחקיר מצביע על כך שגם ראש המוסד דוד ברנע ביקש מקטאר לחדש את המימון שבועיים לפני מתקפת ה-7 באוקטובר.
- נתניהו מכחיש טענות כי העדיף לשמר את שלטון חמאס כדי למנוע הקמת מדינה פלסטינית.
תחקיר חדש של מגזין TIME חושף כיצד ממשלות ישראל, לאורך שנים, היו שותפות פעילות במנגנון העברת כספים מקטאר לרצועת עזה, בהיקף של כמעט שני מיליארד דולר מאז השתלטות חמאס ב-2007. המעורבות הישראלית חרגה מאישור בלבד, וכללה גיבוש המנגנון, פיקוח על חלוקת הכספים, והבטחת המשך פעילותם, כאשר הכסף נועד למימון דלק, חשמל, משכורות וסיוע למשפחות. המעורבות הישראלית התרחבה במיוחד בתקופת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שקידם את ההסדרים ושמר עליהם גם מול ביקורת פומבית על קטאר.
אחת הראיות המרכזיות היא מכתב משנת 2020 מראש המוסד דאז, יוסי כהן, לאמיר קטאר, בו הביע הערכה לסיוע הקטארי שתרם לשיפור המצב ההומניטרי והביטחוני בעזה. התחקיר מצביע על פער בין הביקורת הפומבית בישראל לבין שיתוף הפעולה מאחורי הקלעים, כאשר גורמים ישראליים אף פנו לקטאר בערוצים פרטיים לבקש את חידוש התשלומים. עד 2018 הועברו כ-1.1 מיליארד דולר, ולאחר דרישת קטאר לתיעוד רשמי, גובש מנגנון מסודר יותר בשיתוף ישראל, קטאר והאו"ם, שכלל מימון דלק וחשמל מישראל, העברת כספים דרך האו"ם ותשלומים חודשיים למשפחות נזקקות, תוך פיקוח ישראלי על זכאות וחלוקה.
גם ממשלות אחרות, כולל ממשלי טראמפ וביידן, תמכו בהסדר, אך התחקיר מבקר את המבנה שבו ישראל וחמאס החזיקו ביכולת להשפיע על זרימת הסיוע, כאשר נתניהו וחמאס תוארו כמי שמחזיקים ב"ברז". גם לאחר תום כהונתו של נתניהו ב-2021, המדיניות נמשכה, כאשר ראש הממשלה נפתלי בנט, שבעבר התנגד להעברת הכספים, ביטל את שיטת המזומנים במזוודות אך לא עצר את כלל הסיוע.
שבועות ספורים לפני מתקפת חקמאס ב-7 באוקטובר 2023, ראש המוסד דוד ברנע נפגש בדוחא וביקש מקטאר לחדש את מימון הסיוע, תוך שהוא מבקש להאריך את ההסדר בחודשיים נוספים מתוך תפיסה שהמשך הסיוע יספק לחמאס אינטרס לשמור על שקט. מתקפת ה-7 באוקטובר שינתה את התמונה לחלוטין, והמדיניות הפכה למוקד ביקורת ציבורית ופוליטית חריפה.
מבקריו של נתניהו טוענים כי העדיף לשמר את שלטון חמאס כדי למנוע איחוד פלסטיני, וכי אמר ב-2019 שמי שרוצה למנוע הקמת מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק חמאס. נתניהו הכחיש זאת בראיון ל-TIME, וטען שמטרת המימון הייתה למנוע אסון הומניטרי ולשמר תפקוד אזרחי בסיסי. קטאר דחתה את הטענות על מימון חמאס, ומסרה כי הסיוע הועבר במנגנונים מתואמים עם ישראל ושותפים בינלאומיים. התחקיר מגיע על רקע סערה פוליטית בישראל בנוגע למעורבות מקורבי נתניהו בפרשת קטאר.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
מרכז 5ימין 1חרדית 1ערבית 1אחרים 3
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
