מיליארד שקל למסוקים, אפס הכרעה על תקציב הביטחון, והציבור משלם

הממשלה אישרה קיצוץ של למעלה ממיליארד שקל, שיתפרס על פני ארבע שנים, לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י מחברת בואינג. העסקה נחתמה, אך המסוקים יגיעו רק בעוד מספר שנים, בעוד שהתשלומים מתחילים כעת. הקיצוץ יילקח בעיקר מתוכנית החומש לחברה הערבית, כאשר סכומים של 169 מיליון שקל ב-2027, 342 מיליון שקל ב-2028 ו-453 מיליון שקל ב-2029 יקוצצו. קיצוץ זה נועד לענות על דרישות התשלום המעודכנות של בואינג, לאחר שמשרד הביטחון נקלע לקשיים במשא ומתן על תנאי התשלום.

הבעייתיות בקיצוץ נעוצה בכך שהתקציבים לשנים 2027-2029 טרם אושרו, ואין ודאות איזו ממשלה תכהן אז ומה יהיו סדרי העדיפויות שלה. הדבר מתאפשר מכוח חוק מ-2015 המחייב הצגת תוכנית תקציב תלת-שנתית (נומרטור), הקובעת כיצד התחייבויות הממשלה עומדות במגבלות התקציב. אם יש חריגה מהמסגרות, הממשלה אינה יכולה ליטול התחייבויות נוספות לשנים הבאות ללא הצבעה על מקור תקציבי למימונן. הנומרטור הנוכחי מראה חריגות משמעותיות בשנת 2029, מה שמחייב מקור תקציבי לכל התחייבות נוספת לאותה שנה.

משרד הביטחון ביקש לממן את המסוקים באמצעות דחיית עסקת רכש אחרת, אך האוצר דחה זאת. היועץ המשפטי של האוצר, דודי קופל, קבע כי כל עוד משרד הביטחון בחריגה תקציבית, קיצוץ בתקציבו אינו יכול להיחשב כמקור מימון. לכן, נדרש מקור תקציבי אחר, והוא נמצא בתוכנית החומש לחברה הערבית. יש הטוענים כי מדובר ב"ישרא-בלוף אוצרי וגם ספין פוליטי", וכי הקיצוץ המתוכנן לשנים הבאות אינו ודאי.

הסיבה לדרישת האוצר למקור תקציבי מוגדר, ולא לקיצוץ רוחבי תיאורטי, היא שמירה על אמינות הנומרטור. קיצוצים עתידיים כלליים עלולים לרוקן את המנגנון מתוכן. למרות שהנומרטור חיוני להזכיר לממשלה את מגבלת המשאבים, הוא אינו פוטר אותה מאחריות לכאוס שנוצר בתקציב הביטחון. המאבק בין האוצר למשרד הביטחון, הכולל שאלות של מדיניות וסדרי עדיפויות, דורש הכרעה של הדרגים הנבחרים, אך נתניהו וסמוטריץ' נמנעו מכך עד כה. ההכרעה צפויה להתעכב לממשלה הבאה, והציבור ישלם את המחיר של היעדר המנהיגות.