ישראל רוכשת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר - ומי ישלם את החשבון?

משרד הביטחון מקדם רכישה של 12 מסוקי קרב מסוג אפאצ'י מחברת בואינג האמריקאית, בעסקה המוערכת בכמיליארד דולר. העסקה, שעלתה על שרטון בשל מחלוקת תקציבית בין משרד האוצר למערכת הביטחון על מימון של כ-288 מיליון דולר, אושרה מחדש לאחר שהממשלה אישרה הקצאה מיוחדת של כ-1.03 מיליארד שקל. פתרון זה מעורר מחלוקת חדשה, שכן כמעט מיליארד שקל מההקצאה יילקחו מתקציבים שיועדו לחברה הערבית בשנים הבאות, במקביל לקיצוצים נוספים בתקציבי משרדים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ הביע הסתייגות מרכישת המסוקים, וטען כי ניתן להשיג יכולות דומות באמצעות כלים בלתי מאוישים בעלות נמוכה יותר. הרכישה היא חלק מתוכנית הצטיידות רחבה של חיל האוויר, שביקש לחזק את מערך האפאצ'י הקיים. הממשל האמריקאי אישר בינואר עסקה אפשרית למכירת 30 מסוקים מדגם AH-64E, אך ישראל בחרה להתחיל ב-12 מסוקים בלבד.

העיכובים במימון גרמו לכך שישראל נזקקה לארכות מועד מצד האמריקאים, שכן היה חשש שהמסוקים יועברו ללקוח אחר. המחלוקת התמקדה בפער מימון של 288 מיליון דולר, כאשר צה"ל לחץ להשלמת הרכש ואילו האוצר דרש מקור תקציבי מוגדר. הפתרון שאושר כולל הקצאה של 68 מיליון שקל מתקציב 2026, ו-964 מיליון שקל שנגרעים מתכנון התקציבים העתידיים של תוכנית החומש לחברה הערבית.

במקביל להקצאה זו, אושר קיצוץ רוחבי של כ-2.6 מיליארד שקל לטובת צורכי ביטחון נוספים, מה שמצביע על שינוי סדרי עדיפויות תקציביים בהיקף כולל של כ-3.6 מיליארד שקל. המסוקים החדשים, מדגם AH-64E, כוללים מערכות מתקדמות ויכולת שיתוף פעולה עם כלי טיס בלתי מאוישים, אך שאלת נחיצותם בעידן הרחפנים והעלות הגבוהה שלהם נותרה פתוחה.

העסקה מדגימה את המחלוקת הרחבה יותר בין משרד הביטחון לאוצר בנוגע לאופן מימון תוכניות ההצטיידות הגדולות של מערכת הביטחון, והאם יש לוותר על סעיפים אזרחיים לטובת התעצמות ביטחונית.