אחרי פליי דובאי: הסכנה הביטחונית בטיסות חברות התעופה הישראליות
הידיעה ב-4 שורות · תקציר של baba
- חברות תעופה ישראליות משתמשות ב"חכירה רטובה" להפעלת טיסות עם צוותים זרים.
- נוסעים רבים אינם מודעים לכך שטיסתם מופעלת על ידי חברה זרה.
- השימוש בחכירה רטובה מעלה שאלות לגבי שקיפות ורמת אבטחה.
- הנושא עלה מחדש בעקבות ניסיון חטיפת מטוס פליי דובאי.
בעקבות ניסיון החטיפה של מטוס פליי דובאי, עלתה מחדש סוגיית האבטחה בטיסות הנכנסות לישראל. בנוסף, נחשפת בעיה מטרידה הנוגעת לחברות התעופה הישראליות: לעיתים, נוסעים הרוכשים כרטיס מחברה ישראלית טסים בפועל במטוסים המופעלים על ידי צוותים זרים, במסגרת "חכירה רטובה".
בשיטה זו, חברה ישראלית מוכרת כרטיסים תחת המותג שלה, אך המטוס והצוות מגיעים מחברה זרה. הדבר נפוץ בחברות כמו ישראייר, ארקיע וסאן דור (מקבוצת אל על), המפעילות חלק ניכר מטיסותיהן באמצעות חכירה רטובה. בעונות שיא, ישראייר עשויה להפעיל 8 עד 10 מטוסים כאלה, וסאן דור כ-4 עד 6. ארקיע מפעילה בממוצע 4 עד 5 מטוסים בחכירה רטובה. בסך הכל, בעונות שיא יכולים לפעול כ-20 מטוסים או יותר עבור חברות ישראליות על ידי מפעילים זרים.
הבעיה העיקרית היא שנוסעים רבים אינם מודעים לכך. למרות שפרטי ההפעלה על ידי גורם אחר אמורים להופיע בהזמנה, הדבר אינו מודגש מספיק. נוסעים עשויים לשלם מחיר גבוה יותר עבור חברה ישראלית מתוך תחושת ביטחון, אך בפועל לטוס עם צוות זר. הדבר מעלה שאלות לגבי רמת האבטחה, שכן מעטפת האבטחה של טיסות המבוצעות על ידי מפעילים זרים אינה בהכרח זהה לזו של טיסה ישראלית.
חכירה רטובה היא פרקטיקה מקובלת וחוקית בעולם התעופה, המאפשרת לחברות להגדיל את היקף פעילותן במהירות. עם זאת, לאור האירוע החמור בפליי דובאי והבחינה המחודשת של נהלי האבטחה על ידי המדינה, עולה השאלה האם הסבר מינימלי בהזמנה מספיק כדי ליידע נוסעים על כך שהצוות המטיס אותם עשוי להיות זר, במיוחד כאשר הביטחון הוא שיקול מרכזי בבחירתם.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
