כשל אבטחתי: ישראל בודקת טייסים פרטיים בקפדנות, אך לא אנשי צוות של חברות תעופה זרות

בעקבות תקרית חריגה בטיסת Flydubai, התגלה פער משמעותי באכיפת נהלי הביטחון בתעופה בישראל: בעוד שטיסות פרטיות עוברות בדיקות קפדניות ביותר, הכוללות אימות פרטני של אנשי הצוות, הרי שטיסות מסחריות זרות זוכות לבדיקה שטחית בלבד. הדבר מעלה חשש כבד לאור העובדה שטיסות אלו נושאות מספר רב של נוסעים ודלק רב יותר.

על פי דיווח ב-Ynet, חברות תעופה זרות נדרשות להצהיר על עמידה בדרישות אזרחות הטייסים, אך בפועל, משרד התחבורה, באמצעות מנהלת התיאום והבקרה (ממלת), מסתפק בבדיקה שנתית של החברה ונהלי הביטחון במדינת האם, ללא אימות פרטני של כל איש צוות. הדבר נובע, לדברי המשרד, מחוסר ביכולות מודיעיניות לאימות פרטיהם של מאות אנשי צוות.

הפער בבדיקות בולט במיוחד בהשוואה לטיסות פרטיות, שם נדרש להגיש פרטים מלאים על הטייסים שלושה ימים מראש, ואף נמנעו כניסות לישראל של טייסים אמריקאים שביקרו בעיראק או אנשי עסקים יהודים שלא ביקרו בעבר בישראל. בעבר, בשנת 2018, אף התריע משרד התחבורה על קושי באימות זהות טייסים ממצרים וירדן, אך בקשה לתוספת כוח אדם נדחתה. גם דו"ח מבקר המדינה הצביע על ליקויים בתחום לפני שנתיים, אך נראה שלא חל שינוי.

ניסיונות המשרד להעביר את האחריות למוסד ולשב"כ נתקלו בהכחשה. השב"כ מבהיר כי הוא אחראי רק על טיסות ישראליות, והמוסד טוען כי בדיקת צוותי חברות זרות אינה בסמכותו. שרת התחבורה מירי רגב טענה כי האחריות מוטלת על רשות המסים ועל המוסד, בעוד נציגי משרד התחבורה הבהירו כי הם מסתמכים על הצהרות החברות הזרות ואינם גוף מודיעיני.

מומחים בתחום, כמו יוסי פישר, מצביעים על אחריות משותפת של חברות התעופה ורשויות הביטחון הישראליות, ומתריעים כי הבעיה אינה מוגבלת רק לטיסות הנוחתות בישראל, אלא גם למטוסים החולפים מעל שטחה האווירי. בינתיים, שירותי הביטחון בודקים את היקף התופעה, כאשר הערכות מדברות על נחיתת טייסים מסוריה, עיראק ואף איראן בישראל בשנים האחרונות.