ישראל מאבדת את הדור הבא: יותר צעירים לא לומדים, לא עובדים ובסיכון לפשע

שנתון החינוך של ה-OECD חושף נתונים מדאיגים על מערכת החינוך בישראל. שיעור הצעירים בישראל שאינם לומדים ואינם עובדים (NEET) עלה מ-17% ב-2015 ל-20% ב-2025, עלייה שהיא הגבוהה ביותר מבין המדינות המפותחות, בעוד הממוצע ב-OECD ירד ל-13%. בנוסף, שיעור הצעירים ללא השכלה תיכונית עלה מ-9% ל-11% בעשור האחרון, בניגוד למגמה עולמית של ירידה.

נתוני מבחני פיז"ה האחרונים מראים קריסה מוחלטת של מערכת החינוך הישראלית, כאשר ישראל נמצאת בחמישון התחתון של המדינות המפותחות בכל שלושת המקצועות שנבדקו: קריאה, מדעים ומתמטיקה. 46% מהתלמידים בישראל לא עומדים בסף המינימלי במתמטיקה, ושיעורים דומים נרשמו במדעים ובקריאה.

בנוסף, שיעור הגברים הצעירים (25-34) עם השכלה אקדמית בישראל נותר תקוע על 36% בין 2015 ל-2025, בעוד הממוצע ב-OECD עלה מ-34% ל-43%. ישראל, שהייתה בעבר מובילה עולמית במספר האקדמאים, הולכת ומתרחקת מהפסגה. הפער המגדרי בהשכלה אקדמית בישראל גדול משמעותית מהממוצע ב-OECD.

ההשקעה הממשלתית בחינוך לגיל הרך ובהשכלה גבוהה בישראל נמוכה משמעותית מהממוצע ב-OECD. ההוצאה הממשלתית לסטודנט עומדת על כ-7,885 דולר, פחות מחצי מהממוצע העולמי, וההשקעה בילד בגיל הרך היא רק כ-10% מהממוצע ב-OECD. צפיפות הכיתות בישראל גבוהה גם היא, עם 28 תלמידים בכיתה בחינוך היסודי, המקום הראשון ב-OECD.

הפער בין שכר המורים לשכר אקדמאים בישראל גדל משמעותית, מ-14% ל-27%, מה שמציב את ישראל במקום נמוך במדינות ה-OECD. כל הנתונים הללו מצביעים על מגמה מדאיגה של התדרדרות במערכת החינוך הישראלית, עם השלכות אפשריות על עתיד הדור הצעיר והחברה כולה.