נשארים מאחור: שיעור הצעירים שאינם עובדים ואינם לומדים בישראל עלה ל-20%

נתונים חדשים של ה-OECD חושפים כי שיעור הצעירים בישראל בגילאי 18-24 שאינם עובדים, לומדים או נמצאים בהכשרה מקצועית עלה ל-20% בשנת 2025, לעומת 17% בשנת 2015. מגמה זו, המכונה NEET, הפוכה מהמגמה במדינות ה-OECD המפותחות, שם שיעור זה ירד מ-16% ל-13% באותן שנים. ישראל היא המדינה היחידה מבין המדינות המפותחות בה נרשמה עלייה כה משמעותית, המצביעה על קושי גובר בהשתלבות עתידית בשוק העבודה.

הבעיה מתחילה עוד לפני שוק העבודה, כאשר שיעור הצעירים בישראל (25-34) שלא השלימו השכלה תיכונית עלה ל-11% ב-2025, בעוד שבממוצע ה-OECD הוא ירד ל-12%. פער זה מתורגם להבדלי שכר משמעותיים, כאשר צעירים ללא השכלה תיכונית בישראל מרוויחים כ-72% משכר בוגרי תיכון, לעומת 87% בממוצע ה-OECD.

בנוסף, ישראל משקיעה פחות בהשכלה גבוהה בהשוואה למדינות ה-OECD. ההוצאה הממשלתית לסטודנט בישראל עמדה ב-2023 על כ-7,885 דולר, פחות ממחצית הממוצע ב-OECD (16,405 דולר). חלקה של הממשלה במימון ההשכלה הגבוהה עומד על 38% בלבד, לעומת 68% בממוצע.

הדוח מצביע גם על צפיפות גבוהה בכיתות הלימוד בישראל, עם 27 תלמידים בממוצע בכיתה בבתי ספר יסודיים (לעומת 21 ב-OECD) ו-30 תלמידים בחטיבות הביניים (לעומת 23). ההשקעה הממשלתית בילדים בגילאי 0-2 נמוכה באופן קיצוני, כ-1,482 דולר בשנה לילד, לעומת כ-15,067 דולר בממוצע ה-OECD.

מעמדו היחסי של המורה בשוק העבודה נשחק אף הוא, כאשר שכרו מהווה כ-73% משכרם של אקדמאים אחרים בישראל, לעומת 87% בממוצע ה-OECD. כל הנתונים הללו מצביעים על מגמה מדאיגה של צעירים המתחילים את דרכם בשוק העבודה מנקודת פתיחה חלשה יותר, בעוד המשק הישראלי נדרש ליותר עובדים מיומנים ופריון גבוה.