עלייה מדאיגה: יותר צעירים בישראל לא לומדים ולא עובדים

נתונים חדשים שפורסמו על ידי ארגון ה-OECD מצביעים על עלייה מדאיגה בקרב צעירים ישראלים בגילאי 18-24 שאינם לומדים ואינם עובדים. שיעורם עלה בעשור האחרון מ-17% ל-20%, בעוד שבממוצע במדינות ה-OECD נרשמה ירידה מ-16% ל-13%. ישראל מציגה את הגידול המשמעותי ביותר בנתון זה מבין המדינות המפותחות.

בנוסף, דו"ח ה-OECD מצא כי בין השנים 2015 ל-2025, עלה שיעור הצעירים בישראל בגילאי 25-34 שלא השלימו את לימודיהם התיכוניים מ-9% ל-11%. זאת בניגוד למגמה במדינות ה-OECD, שם ירד שיעור זה מ-17% ל-12%. ישראל, יחד עם סלובקיה, מובילה את הגידול בנתון זה.

הפערים ברמת ההשכלה משפיעים ישירות על ההכנסה. בישראל, צעירים בגילאי 25-34 ללא תעודת בגרות מרוויחים בממוצע 72% מהשכר של בני גילם עם תעודת בגרות, לעומת 87% בממוצע ב-OECD.

הדו"ח מתייחס לקבוצת הצעירים שאינם עובדים ואינם לומדים (NEET) ומדגיש כי היעדר תעסוקה או לימודים בגיל צעיר עלול להקשות על השתלבות עתידית בשוק העבודה ובחברה, ולהגביר את הסיכון למעורבות בפשיעה. ישראל מדורגת במקום ה-3 עד ה-5 מבין 33 מדינות ה-OECD בשיעור צעירים בקבוצת NEET.

עוד עולה מהנתונים כי ישראל משקיעה פחות משמעותית בלימודי השכלה גבוהה בהשוואה לממוצע ה-OECD. בשנת 2023, ההוצאה על סטודנט עמדה על 7,885 דולר (במונחי כוח קנייה), לעומת 16,405 דולר בממוצע ב-OECD, מה שמציב את ישראל במקום החמישי מהסוף. גם שיעור המימון הממשלתי להשכלה גבוהה נמוך - 38% לעומת 68% בממוצע. בנוסף, ישראל נמצאת במקום האחרון ב-OECD בהוצאות ממשלתיות על חינוך וטיפול בילדים בגילאי לידה עד שנתיים, עם 1,482 דולר לילד בשנת 2023, לעומת 15,067 דולר בממוצע.