מערכת החינוך נטשה את הצעירים

שנתון ה-OECD חושף משבר צעירים לאומי בישראל, המתבטא בנסיגה בשיעורי ההשכלה התיכונית והאקדמית, ובעלייה בשיעור הצעירים שאינם לומדים ואינם עובדים. נתונים אלו, שאינם זוכים לדיון ציבורי, מצביעים על הזנחה מערכתית של הדור הצעיר.

שיעור הצעירים בני 25-34 ללא השכלה תיכונית עלה מ-9% ב-2015 ל-11% ב-2025, בניגוד למגמה עולמית. הדבר צפוי להוביל לפער שכר של 43% לעומת בעלי השכלה אקדמית ולנזק כלכלי משמעותי. משרד החינוך מתעלם מהנתונים, ומתמקד בנתון נשירה נמוך של 1% מהתיכונים.

במקביל, שיעור הצעירים בני 18-24 שאינם לומדים ואינם עובדים עלה מ-17% ב-2015 ל-20% ב-2025, ומציב את ישראל במקום גבוה יחסית ב-OECD. תופעה זו, הנחשבת לבעיה לאומית במדינות האיחוד האירופי, עלולה להוביל לאבטלה ארוכת שנים ואף לגיוס צעירים לכנופיות פשע. הממשלה אף קיצצה בתוכניות לצמצום התופעה בחברה הערבית.

בנוסף, שיעור הגברים בני 25-34 עם השכלה אקדמית בישראל נותר תקוע על 36% מאז 2015, בעוד שבממוצע ה-OECD הוא עלה ל-43%. ישראל, שבעבר הייתה בחזית שיעור האקדמאים, הולכת ומתרחקת ממנו, בין היתר בשל השקעה ממשלתית נמוכה בהשכלה גבוהה.

המאמר מצביע על מערכות חינוך נחשלות בציבור החרדי והערבי, וכן על רצף המשברים (קורונה, הפיכה משטרית, מלחמה) כגורמים למשבר. ללא טיפול שורש, הנזק החברתי והכלכלי צפוי להיות עצום, כולל עלייה בפשיעה וירידה בפריון העבודה. האחריות להזנחה מוטלת על השר המכהן, יואב קיש.