ישראל: עלייה דרמטית בשיעור הצעירים שאינם לומדים ועובדים

על פי דו"ח של ה-OECD, ישראל מובילה בעלייה בשיעור הצעירים בגילאי 18-24 שאינם לומדים ואינם עובדים (NEET), כאשר הנתון עלה מ-17% ל-20% בעשור האחרון. זאת בניגוד לממוצע במדינות ה-OECD, שם נרשמה ירידה מ-16% ל-13%. הדו"ח, שפורסם על ידי "כלכליסט" בהתבסס על נתוני 2015-2025, מצביע גם על עלייה בשיעור הצעירים ללא השכלה תיכונית מלאה בגילאי 25-34, מ-9% ל-11%, בעוד שבממוצע ה-OECD נרשמה ירידה. נתונים אלו מדאיגים, שכן צעירים ללא השכלה מלאה מרוויחים בישראל 72% מהשכר של בני גילם עם תעודת בגרות, לעומת 87% בממוצע במדינות המפותחות. כמו כן, תקופות ארוכות ללא תעסוקה או לימודים עלולות לפגוע ביכולת ההשתלבות בחברה ובעבודה, ולהעלות את הסיכון לפשיעה.

בנוסף, ישראל משקיעה פחות משמעותית בהשכלה גבוהה בהשוואה למדינות ה-OECD. ההשקעה הממוצעת לסטודנט עומדת על 7,885 דולר בישראל, לעומת 16,405 דולר בממוצע במדינות ה-OECD. שיעור ההשתתפות הממשלתית במימון ההשכלה הגבוהה בישראל עומד על 38%, לעומת 68% בממוצע במדינות המפותחות, מה שמציב את ישראל במקום השלישי מהסוף מבחינת מעורבות ממשלתית.

בפערים מגדריים, שיעור הגברים הצעירים עם השכלה גבוהה נותר ללא שינוי (36%) בעשור האחרון, בעוד שבממוצע ה-OECD עלה מ-34% ל-43%. לעומת זאת, שיעור הנשים הצעירות עם השכלה גבוהה בישראל עומד על 57%, מעט מעל ממוצע ה-OECD (56%), מה שיוצר פער של 21 נקודות אחוז לטובת הנשים בישראל, לעומת 13 נקודות אחוז בממוצע במדינות ה-OECD.

בתחום החינוך לגיל הרך, ישראל נמצאת במקום האחרון ב-OECD בהוצאה הממשלתית לילדים בגילאי לידה עד שנתיים, עם 1,482 דולר לילד בשנה, שהם 9.8% מהממוצע במדינות המפותחות. בתחום החינוך היסודי, כיתות הלימוד בישראל הן מהצפופות ביותר ב-OECD, עם 27 תלמידים בממוצע לכיתה (28 בכיתות הממלכתיות), לעומת 21 בממוצע במדינות ה-OECD.

שכר המורים בישראל הולך ומתרחק משכרם של בעלי השכלה אקדמית אחרים. בשנת 2023, שכר מורה בבית ספר יסודי עמד על 73% משכרם של עובדים אחרים עם השכלה אקדמית, לעומת 86% בשנת 2022. זאת, בעוד שבממוצע ה-OECD היחס עומד על 87%. ארגון מנהלי בתי הספר קרא להעניק למנהלים סמכויות רחבות יותר, ויו"ר המועצה הלאומית של התלמידים והנוער הדגישה את הצורך בהשקעות דחופות בחינוך לקראת הבחירות לכנסת.