באירלנד נבוכים מהפשרה: "לישראל כבר מזמן לא אכפת מזה"
טור דעה חריף שפורסם ב"אייריש טיימס" חושף את הדילמה והמבוכה באירלנד לקראת משחקי ליגת האומות מול ישראל. הכותב, קן ארלי, טוען כי אירלנד חשה "חוסר נוחות" ו"פשרה" בשל ההחלטה לשחק מול ישראל, בניגוד לישראל שאינה מוטרדת מכך.
ארלי מצביע על כך שבכירי ההתאחדות לכדורגל ומאמן הנבחרת האירית, היימיר האלגרימסון, חזרו על המילה "לא נוח" בהתייחסותם למשחקים. האלגרימסון אף הודה שחלק מהשחקנים חשו "מאוד לא בנוח לשחק את המשחק". הכותב מפרש זאת כהכרה אירית בכך שאולי לא היה צריך לקיים את המשחקים, אך ההחלטה לשחק נובעת מרצון להימנע מ"צרות מיותרות" ומ"הורדת ראש" מול הרעש התקשורתי.
הטור מותח ביקורת על ההתנהלות הסותרת של ההתאחדות האירית, אשר בנובמבר הצביעה ברוב של 93% בעד השעיית ישראל מאירופה, אך ביולי הצביעה ברוב של 68% בעד קיום המשחקים. ארלי מייחס זאת לחשש מפגיעה באוהדים, אובדן כספים ונקודות מצד אופ"א, וכן לחשש ממשלתי מסיכון היחסים עם ארצות הברית.
הכותב מתייחס גם לדבריו של האלגרימסון על "לא משחקים עם רצח עם", שהובילו לתגובה חריפה מצד ההתאחדות הישראלית. למרות שהמאמן האירי הודה כי דבריו לא היו חכמים, ההתאחדות האירית התלוננה באופן פרטי לאופ"א. ארלי משווה זאת לביטחונה של ישראל, כפי שבא לידי ביטוי בתגובתו של מנור סולומון לשאלה על המלחמה בעזה, אשר לא נראה "לא נוח" והגיב ישירות.
ארלי מסכם כי צעדים ישראליים כמו אי החלפת חולצות והימנעות מלחיצת יד למאמן האירי, מדגישים את התחושה כי ישראל היא הנפגעת ואירלנד היא זו שהפכה את עצמה ל"בלתי ראויה לכבוד". הביקורת החריפה ביותר מופנית כלפי אירלנד, שכן המחאה המשמעותית היחידה שהייתה יכולה לבצע היא סירוב לשחק, ואם הוחלט לשחק, הגיע הזמן פשוט לעשות זאת.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
Ask About This Article
Duki reads it, and every newsroom on the same story, then answers with sources.