ועדת הבחירות המרכזית פסלה את חבר הכנסת עופר כסיף מהתמודדות לכנסת
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת הצביעה ברוב של 19 תומכים מול 5 מתנגדים ו-2 נמנעים, על פסילתו של חבר הכנסת עופר כסיף (חד"ש, הרשימה המשותפת) מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-26. הוועדה נימקה את החלטתה בכך שכסיף תומך במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל, וכן מכחיש את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הבקשה לפסילה הוגשה על ידי מפלגת הליכוד, שטענה באמצעות עורך דינה, אילן בומבך, כי דבריו ומעשיו של כסיף מעידים על תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל ועל הכחשת קיומה. בין הראיות שהוצגו נגד כסיף נכללו התבטאויותיו בנוגע ל"התנגדות מזוינת" של פלסטינים, חתימתו על בקשה לתמיכה בתביעת דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג, והצהרות שנתן במהלך המלחמה.
לעומת זאת, היועץ המשפטי לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ופרקליט המדינה, עמית אייסמן, התנגדו לפסילתו של כסיף. לטענתם, החומרים שהוצגו אינם עומדים בקריטריונים שקבע בית המשפט העליון לסעיף 7א לחוק יסוד הכנסת, המאפשר פסילה במקרים של הכחשת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל.
כסיף עצמו דחה את ההאשמות נגדו. לדבריו, הוא גינה את הטבח שביצע חמאס ב-7 באוקטובר כבר ביום האירוע, וביקורת על הממשלה וצה"ל אינה מהווה תמיכה באויבי ישראל. הוא טען כי מדובר בניסיון להשחיר את השותפות הפוליטית היהודית-ערבית ולהציג התנגדות למדיניות הממשלה כחוסר נאמנות למדינה.
החלטת ועדת הבחירות אינה סופית ותועבר לאישור בית המשפט העליון. בית המשפט נוטה להחמיר במקרים כאלה, ודורש הוכחות ברורות וחד משמעיות לכך שהעמדה האסורה מהווה חלק משמעותי מפעילותו הפוליטית של המועמד. בעבר, לקראת בחירות 2019, ועדת הבחירות פסלה את כסיף, אך בית המשפט העליון ביטל את ההחלטה ברוב קולות, וקבע כי הראיות שהוצגו לא היו מספיקות לפסילתו.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
