המסר שהונה את ישראל: כך סינוואר הסתיר את הטבח - מאחורי פרשה אחרת
שבועות ספורים לפני מתקפת ה-7 באוקטובר, הגיע לישראל מסר חשאי מיחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה, שהזהיר מפני "רעידת אדמה בבתי הסוהר בשל סוגיית האסירים". מערכת הביטחון והמודיעין ניסו לפענח את המסר, אך פרשו אותו באופן שגוי, בין היתר בשל צירוף מקרים עם פרשת החטיפה של החוקרת הישראלית אליזבת צורקוב בעיראק. גורם איראני בכיר פנה לחמאס והציע כי הארגון יקבל לידיו את האחריות למשא ומתן לשחרורה של צורקוב, מהלך שאושר על ידי הארגון העיראקי שהחזיק בה.
המסר של סינוואר, שהועבר דרך בכיר פתח, סופיאן אבו זאידה, ובהמשך גם לידי מוחמד דחלאן ולשב"כ, התפרש כמתאים לתמונת המודיעין החדשה סביב פרשת צורקוב. גורמים שהשתתפו בדיונים ציינו כי לא הוצעה פרשנות חלופית למסר. בדיעבד התברר כי סינוואר ניסה להערים על ישראל, לדרוש הטבות נוספות ולהסוות את ההכנות למתקפה. גורם מודיעין בכיר ציין כי המטרה האמיתית הייתה יצירת מסך עשן, בזמן שסגנו של סינוואר סיכם את מועד הטבח מול איראן.
בכיר במערכת הביטחון ציין כי אם אכן הגיע מסר מנשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, לראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא היה עשוי להוביל לצעדי עומק אחרים, אך נתניהו מכחיש קיום שיחה כזו. אבו זאידה עצמו פרסם סרטון בו הוא מזהה עצמו כמקור המודיעיני שהעביר את ההתרעה, והבטיח לחשוף פרטים נוספים על תיווכו בין ישראל לחמאס. לדבריו, המגעים נועדו להגיע לעסקת חטופים תמורת אסירים, הסרת המצור מעל עזה, כניסת פועלים ופתרון בעיות תשתית. המגעים נקלעו למבוי סתום בתחילת ספטמבר 2023, אז העביר סינוואר את האזהרה המפורשת.
גם כיום נמשך הקשר בין מערכת המודיעין ללשכתו של דחלאן, למרות הכשלים בפרשנות המודיעינית. הפרשה מעלה שאלות קשות על אופן הפרשנות המודיעינית ועל הנטייה להתאים מידע לתמונה קיימת במקום לבחון פרשנויות חלופיות.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
