צה"ל בכוננות גבוהה בכל החזיתות לקראת יום כיפור

לקראת יום כיפור, צה"ל מגביר את הכוננות ומתכונן לתרחישים שונים בכל החזיתות. למרות שאין מידע מודיעיני קונקרטי על מתקפה מיידית, הצבא ישמור על כוננות מבצעית מוגברת לאורך כל הצום. זכר מלחמות העבר, ובפרט מלחמת יום כיפור ב-1973 והטראומה של מתקפת ה-7 באוקטובר, מעצבים את תפיסת הביטחון הישראלית, ומחייבים יכולת תגובה מיידית לכל התפתחות.

בחזית הצפונית, המצב נותר מתוח. בשבת, נפצעו קל שני חיילים ישראלים מפיצוץ מטען חבלה שהופעל ליד דחפור משוריין של חטיבה 4 באזור סלוקי. ההערכה היא כי מדובר במטען ישן שהונח על ידי חיזבאללה, אך לא ניתן לקבוע את מועד הנחתו. בתגובה, תקף חיל האוויר הישראלי מספר יעדים של הארגון השיעי במרג' עיון ובאזור נבטיה. ההערכה בישראל היא שחיזבאללה עשוי לנצל את הערפל העונתי להנחת מטענים חדשים, ולהציגם כמטענים ישנים כדי להימנע מהאשמות בהפרת הפסקת האש.

ברצועת עזה, צה"ל ממשיך במאמציו לפגוע במפקדי חמאס, במחסני נשק ובאתרי ייצור צבאיים, במטרה להחליש את יכולות הפיקוד והשליטה של הארגון ולמנוע התעצמות מחודשת. צה"ל מעריך כי חמאס אינו מתכוון להניח את נשקו, ולכן חיסולים ממוקדים עשויים להימשך גם ביום כיפור, בכפוף לתנאים מבצעיים. במהלך סוף השבוע חוסלו מספר מחבלים של חמאס, ביניהם כאלה שלקחו חלק במתקפת ה-7 באוקטובר.

בנוסף, שירותי המודיעין הישראליים מתייחסים ביתר שאת לאיום הגובר מצד החות'ים בתימן. התנועה, הנתמכת על ידי איראן, נחשבת כעת לאיום משמעותי על ישראל, מדינות המפרץ והשיט הבינלאומי. התקפותיה על ערב הסעודית והשתלטותה על מיצרי באב אל-מנדב שינו את התמונה האסטרטגית במזרח התיכון ובעולם. ישראל פיתחה אמצעי מעקב ותגובה לאיום זה, וקשריה עם סומלילנד עשויים לסייע בפעולות באזור. המוסד והמודיעין הצבאי אף תרמו להתראת שותפות זרות בנוגע ליכולות החות'ים.

למרות ריבוי החזיתות, איראן נותרה בראש סדר העדיפויות הביטחוני של ישראל. המוסד והמודיעין הצבאי רואים בהחלשת המשטר האיראני יעד אסטרטגי, אך שינוי פוליטי בטהרן נראה בלתי צפוי כעת. חיזוק הכוננות ביום כיפור נובע גם מהערכות אלו. מפקד פיקוד העורף, אלוף שחר קלפר, ישהה בכוננות בפיקוד, וכל מחוז יחזיק מפקד כונן. חיל האוויר ישמור על כוננות מוגברת של מטוסים חמושים.