"ישראל תוקפת, חמאס נעלם": כך ה"ניו יורק טיימס" מעצב את סיקור המלחמה
משרד החוץ הישראלי התייחס הבוקר לטענות על הטיה שיטתית נגד ישראל בסיקור מלחמת חרבות ברזל בעיתון ה"ניו יורק טיימס", בהתבסס על מחקר אקדמי חדש. המחקר, שנערך על ידי פרופסור אדיאל פינקר מאוניברסיטת ייל ופורסם בכתב העת "Studies in Conflict & Terrorism", בחן 1,559 כתבות שפורסמו בין אוקטובר 2023 ליוני 2024.
הממצאים העיקריים של המחקר מצביעים על כך שהעיתון אימץ נרטיב קבוע, לפיו חמאס ביצע את הטבח ב-7 באוקטובר, וישראל פתחה במערכה שבה מספר ההרוגים הפלסטינים גדל. גישה זו, לפי המחקר, מעניקה לישראל "כמעט בלעדיות על היוזמה והאחריות" ומצמצמת את תפקידו של חמאס.
המחקר מצא פער משמעותי בסיקור הסבל האנושי: סיפורים על סבל פלסטיני הופיעו בממוצע בשני שליש מהימים, בעוד שסיפורים דומים על סבל ישראלי הופיעו בפחות מ-4% מהכתבות. בנוסף, נעדרו מהדיווחים באופן תדיר ישראלים שנהרגו לאחר 7 באוקטובר, פעולות אלימות פלסטיניות (שהוזכרו רק ב-18% מהכתבות), ומחבלים שנהרגו (שהוזכרו ב-10% בלבד). כתוצאה מכך, נוצר רושם שישראל היא הצד הפעיל היחיד במלחמה.
נתוני המחקר אומתו מול נתוני ממשלת ישראל ומאגר ACLED, ונבדקו על ידי חוקרים נוספים. ב"ניו יורק טיימס" דחו את הממצאים, טענו כי סיקרו את המלחמה בקפדנות רבה, והבהירו כי לא ישנו את דרך עבודתם. פרופסור פינקר הדגיש כי המחקר אינו מוכיח כוונה זדונית, אלא מצביע על תמונה הנוצרת מהצטברות החלטות מערכתיות. פרק שעסק בשימוש במונחים כמו "נקמה" ו"רצח עם" הושמט מהגרסה הסופית של המאמר.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
