בין החות'ים להורמוז: ארבעה תרחישים - ומה תהיה ההשפעה על ישראל?

התקדמות החות'ים בתימן, הכוללת השתלטות על עיר הנמל מוח'א ואזורים סמוכים למצר באב אל־מנדב, מעלה חששות כבדים לגבי יציבות שוקי האנרגיה העולמיים. השתלטות זו מקרבת את החות'ים למרכזי טילים וכטב"מים לאחד מנתיבי הסחר הרגישים בעולם, המשמש כנתיב גיבוי לייצוא אנרגיה מהמפרץ הפרסי.

התלות בנתיב זה גברה משמעותית מאז פרוץ המלחמה עם איראן, כאשר נתונים של מינהל מידע האנרגיה האמריקני (EIA) מראים עלייה חדה בהיקף הנפט שעבר בבאב אל־מנדב, במקביל לירידה בתנועה במיצר הורמוז. תלות זו התחזקה עוד יותר כאשר סעודיה החלה להשתמש בצינור הנפט East-West, שהיה אמור לשמש כפוליסת ביטוח מפני שיבושים בהורמוז. לאחרונה, הצינור הותקף בכמה מוקדים, מה שהוביל להפסקת פעילותו כאמצעי זהירות, כאשר משרד החוץ הסעודי מייחס את התקיפה לכטב"מים מעיראק, המקושרים לאיראן.

ההתקפות הללו מציבות את סעודיה בפני שלושה מוקדי פגיעות בו-זמנית: מיצר הורמוז מוגבל, הנתיב היבשתי לעקיפתו הותקף, ובאב אל־מנדב נמצא תחת איום חות'י. מצב זה משפיע על תפוקת הנפט הסעודית, אשר ירדה באופן משמעותי, ומדגיש את הפער בין יכולת הפקה תיאורטית לבין היכולת לשווק ולהוציא נפט בבטחה. המשבר הכלכלי בסעודיה עלול להחריף, עם פגיעה בהכנסות הנפט וצורך לבחור סדרי עדיפויות בפרויקטים של "חזון 2030".

הזווית האיראנית במשבר זה ברורה: בעוד שאין ראיות פומביות ישירות לקשר בין איראן לתקיפות, התוצאה האסטרטגית משרתת את האינטרסים שלה. איראן, הנתונה אף היא ללחץ על יצוא הנפט שלה, רואה כיצד יריבתה סעודיה מתקשה לנצל את נתיבי הייצוא שלה. המשבר מחריף את המצב גם במשא ומתן בין איראן לעומאן על הסדר חדש לשיט בהורמוז, ומעלה את הסיכון ליצירת בסיס לפעולה משותפת נגד נכסים המזוהים עם הציר האיראני.

ההשפעה על ישראל מורכבת. למרות שהמשק הישראלי הצליח להתמודד עם הגבלות שיט קודמות, המשבר הנוכחי, המשלב פגיעה בספנות עם משבר נפט, מקשה על נמל אילת. ישראל יכולה להסיט פעילות לנמלי חיפה ואשדוד, אך הדבר יגרום לפחות גמישות לוגיסטית ותלות גדולה יותר בים התיכון. צינור קצא"א עשוי לאבד מערכו אם הגישה הימית לאילת תהפוך פחות אמינה. יתרון ישראלי הוא התלות הנמוכה בחשמל המיוצר מגז טבעי, אך התחבורה והתעשייה עדיין חשופות לעליית מחירי הדלקים. תרחיש בעייתי במיוחד לישראל הוא חזרה של מגבלות ממוקדות על סחרה, בעוד שאר העולם חוזר לסחור דרך הים האדום.

ארבעה תרחישים עיקריים נבחנים: חזרה מהירה לשגרה, שחיקה ממושכת של שוק האנרגיה, חיבור עמוק יותר בין החזיתות הצבאיות, או תגובת נגד צבאית רחבה. כל התרחישים מצביעים על עלייה במחירים, בפרמיות הביטוח ובעלויות ההובלה, ועל ירידה באמינות מערכת האספקה העולמית.