יותר מכוניות, פחות תחבורה ציבורית: רק כ-16% מגיעים לעבודה באוטובוס או ברכבת

נתונים חדשים חושפים כי למרות השקעות משמעותיות בתחבורה ציבורית, שיעור המועסקים המגיעים לעבודה באמצעותה בישראל ירד מכ-20% בשנת 2015 לכ-16% בשנת 2025. נתונים אלו, המבוססים על הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), מצביעים על כך שיותר מ-60% מהמועסקים עדיין מעדיפים להגיע לעבודה ברכב פרטי או מסחרי, כולל אופנועים. כ-12% משתמשים באוטובוס או מונית שירות, ו-4% נוספים ברכבת.

הירידה בשימוש בתחבורה ציבורית ניכרת גם בשימוש הכללי באוטובוסים. לפני עשור, כמעט 60% מבני 20 ומעלה נסעו באוטובוס לפחות פעם בשנה, נתון שירד לכמחצית בשנת 2025. גם בקרב בני 65 ומעלה נרשמה ירידה דומה. הסיבות העיקריות לירידה זו נעוצות באיכות השירות הנתפסת, הכוללת תדירות נמוכה, עיכובים, והצורך בהחלפות, מה שמקשה על התחבורה הציבורית להתחרות ברכב הפרטי, גם כאשר הוא יקר יותר ונתון בפקקים.

הפערים בולטים במיוחד במטרופולינים. באזור המרכז, שיעור המשתמשים בתחבורה ציבורית לעבודה ירד מכ-19% לכ-12%, למרות פתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה. בירושלים נרשמה ירידה מכ-30% לכ-23%. לעומת זאת, בדרום, שיעור המגיעים לעבודה ברכב פרטי עלה מכמחצית ליותר מ-60%. מחקר של בנק ישראל מזהיר כי הרחבת כבישים במטרופולינים אינה פתרון יעיל לבעיית הפקקים, שכן היא נוטה למשוך עוד כלי רכב ולהחמיר את העומסים.

על אף הירידה בשיעור המשתמשים לעבודה, מספר הנסיעות הכולל בתחבורה הציבורית בישראל עומד על למעלה מ-900 מיליון נסיעות בשנת 2025, כאשר באוטובוסים לבדם נרשמו כ-780 מיליון תיקופים. נתון זה משקף גידול באוכלוסייה, עלייה במספר הנסיעות של נוסעים קיימים, ותלות של קבוצות מסוימות בתחבורה הציבורית, אך אינו משנה את העובדה שחלק התחבורה הציבורית מכלל הנסיעות לעבודה נמצא בירידה.

מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית אף עלו, כאשר נסיעה עירונית בסיסית עולה כיום 9 שקלים לעומת 6 שקלים בעבר. עלייה זו מקטינה את היתרון הכלכלי של התחבורה הציבורית עבור בעלי רכב פרטי. במקביל, השימוש ברכבת עומד על כ-45% מבני 20 ומעלה שנסעו בה לפחות פעם אחת בשנה, אך רק כ-17% משתמשים בה על בסיס חודשי. הפתרון לבעיית התחבורה הציבורית טמון, לפי הניתוח, בשיפור התדירות, האמינות וקיצור זמני הנסיעה, ולא רק בהוספת קווים חדשים.