זה לא נאום. זה אור ירוק לפגוע באזרחים הערבים

ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא נאום בכנסת ה-26 בו הציג את חברי הכנסת הערבים, הן מהרשימה המשותפת והן מרע"מ, כאויבים קיומיים של ישראל. נתניהו טען כי שתי המפלגות שואפות להשמיד את ישראל, וכי הן חלוקות רק בשאלה מה יקום במקומה, מדינה פלסטינית או ח'ליפות אסלאמית. הוא ניסה לבסס טענות אלו באמצעות ציטוטים מפוליטיקאים ערבים, וטען כי חברי הכנסת הערבים מכחישים את טבח חמאס ב-7 באוקטובר, ממעיטים בחומרתו, ואף ביקרו מחבלים בבתי חולים. בנוסף, טען כי הם רוצים להציף את ישראל בפלסטינים באמצעות "איחוד משפחות" וכי "גנבו" את הבחירות באמצעות מימון זר. נתניהו השתמש במושג "תקייה" מההלכה האסלאמית כדי לטעון כי מוסלמים רשאים לשקר לכופרים כשהם חלשים, וכי חברי הכנסת הערבים נוהגים כך. הוא השווה את המצב להסכם חודייביה משנת 628, להסכמי אוסלו ולנאום של יאסר ערפאת משנת 1994, כדי להסביר מדוע אין לסמוך על נציגי רע"מ.

המאמר טוען כי דברי נתניהו מהווים היתר לפגיעה באזרחים ערבים, וכי הם מחזקים את המפלגות הערביות במקום להחלישן. נטען כי נתניהו מנסה להבעיר את השטח כדי למנוע הקמת ממשלה חדשה, להכשיל את הממשלה או לכפות ממשלת אחדות בראשותו. יו"ר רע"מ, מנסור עבאס, הביע חשש כי נאום נתניהו מסכן את חייו ומאיים על המרקם היחסים בין יהודים לערבים, ועלול להוביל לעימותים אלימים. הוא טוען כי נתניהו מבקש לחסל פוליטית חמישית מהאוכלוסייה ולמחוק כל אופק של עתיד משותף. המאמר מדגיש את החשיבות של איחוד כוחות ותיאום עמדות בין רע"מ לרשימה המשותפת כדי למנוע הפיכתם ל"ברווזים במטווח של נתניהו".

הכותב קורא לאזרחים הערבים לנהוג באיפוק, להימנע מפרובוקציות ולשמור על החוק, אך גם להגן על הישגם האלקטורלי ולהבטיח שקולם ייחשב. ישנה אחריות כבדה המוטלת גם על המפלגות היהודיות המבקשות להחליף את נתניהו, לגנות את ההסתה ולפעול למען שיתוף פעולה לגיטימי עם נציגים ערבים. המאמר מסתיים בקריאה לשרוד יחד, יהודים וערבים, ולהבטיח שאף אחד לא ייעלם, תוך תקווה שהדמוקרטיה תנצח את העליונות היהודית.