נאום נתניהו בכנסת: ביטוי למשבר הפוליטי העמוק שלו

בנאום שנשא בטקס פתיחת מושב הכנסת ה-26, ב-10 בנובמבר, ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף בחריפות את החברה הערבית והמפלגות הערביות. הנאום, שהוגדר כהסתה חסרת תקדים, נועד, לטענת הפרשנים, לערער על הלגיטימיות של קולות הבוחרים הערבים וייצוגם בכנסת, ולסכל אפשרות של הקמת ממשלה בראשות גדי איזנקוט, הנתמכת על ידי הרשימה הערבית המאוחדת. חומרת הנאום משקפת את הבנתו של נתניהו והימין הקיצוני כי הצבעת האזרחים הערבים, כתגובה למדיניות הממשלה, מנעה ממחנה הימין את הרוב הדרוש להקמת ממשלה חדשה וסיכלה את ניסיונו להכריע את הסכסוך הפוליטי הפנימי בישראל לטובת מפלגתו.

הנאום חושף תפיסה היררכית של אזרחות מצד נתניהו, לפיה רק לאזרחים יהודים יש זכות להשתתף בהכרעה פוליטית ובהרכבת ממשלה, בעוד אזרחותם של הערבים נתפסת כפורמלית וחסרת משמעות כאשר היא משפיעה על התוצאות הפוליטיות. הניתוח מצביע על כך שהימין הקיצוני החדש, בניגוד לימין המסורתי, מתאפיין בלאומנות פופוליסטית, רואה עצמו כמייצג הבלעדי של העם, ומתנגד למוסדות דמוקרטיים כמו מערכת המשפט. הוא גם כולל זרמים דתיים בעלי נטיות משיחיות.

תוצאות הבחירות האחרונות הראו פיצול עמוק בחברה היהודית, כאשר כמחצית מהמצביעים היהודים תמכו במחנה נתניהו והמחצית השנייה במחנה האופוזיציה. הצבעתם של האזרחים הערבים, שהביאה ל-19 מנדטים לשתי הרשימות הערביות, מנעה מהימין הקיצוני להשיג רוב פרלמנטרי. עם זאת, האופוזיציה, המייצגת במידה רבה את הימין המסורתי, עדיין מגבילה את שיתוף הפעולה עם מפלגות ערביות ואינה מכירה בהן כחלק לגיטימי מהחיים הפוליטיים.

במקביל, נתניהו מתמודד עם קשיים בזירה הבינלאומית, במיוחד בארצות הברית. תוצאות הבחירות האמריקאיות האחרונות העמיקו את משברו, כאשר הדמוקרטים, המתנגדים למדיניות ישראל, זכו בניצחון ברור. הדבר מעלה ספקות לגבי המשך התמיכה האמריקאית בישראל, וגורמים בימין האמריקאי אף קישרו את ההפסד שלהם למלחמה בעזה ולתמיכה האמריקאית בישראל. נתניהו ניצב בפני אתגר כפול, המאיים על המשך דרכו הפוליטית ועל עתיד הפרויקט הפוליטי שלו.