הימין ממשיך בהסתה נגד האזרחים הערבים

המאמר טוען כי הימין בישראל, ובראשו ראש הממשלה בנימין נתניהו, ממשיך בהסתה ובאפליה נגד האזרחים הערבים ונגד נציגיהם בכנסת. לטענת הכותב, הימין אינו מכיר בלגיטימיות של נבחרי הציבור הערבים, ורואה בהם "תומכי טרור" בשל קשרים אפשריים למימון זר. נטען כי התקשורת הישראלית הפכה ל"חדר חקירות" עבורם, וכי הם נדרשים "להחזיר את זהותם לממסד" ולהפוך ל"פליטים בארצם".

הכותב מבקר בחריפות את מה שהוא מכנה "המכונה התקשורתית המטורפת" נגד הציבור הערבי, וטוען כי הצלחתם בבחירות האחרונות, עם מאות אלפי מצביעים, נתפסת כ"עבירה בלתי נסלחת" שכן היא חרגה מה"קצובה" שקבעה המדינה לקולם. הוא מוסיף כי קולות הבוחרים הערבים עוררו "זעם" במחנה הפוליטי, והובילו לחרדה מפני שיתוף פעולה עם הרשימה המשותפת.

לטענת המאמר, נתניהו אינו רק שואף לממשלת אחדות "ציונית", אלא גם מנסה למנוע כניסת ערבים לקואליציה, תוך שהוא "זורע פחד" מפני הסתמכות עליהם. נטען כי לאחר נאום בכנסת, נתניהו איבד את "ריסון ההיגיון" והמשיך ב"תורתו הרעילה" נגד ערבים, וכי "חליפתו הצבאית" אינה מתאימה לו עוד, בדומה ללחץ מצד "החייט האמריקאי המיוחד טראמפ".

הכותב מסכם כי תוצאות הבחירות היו "התבוסה הכבדה ביותר" לנתניהו, שכן הן מנעו ממנו להרכיב ממשלה, במיוחד לאחר שאיבד את תמיכתם המוחלטת של החרדים. הוא טוען כי נתניהו מסרב להכיר בהפסדו ומנסה למנוע הקמת ממשלת מיעוט, מחשש שכניסת ערבים למשרדי ממשלה תאפשר להם להשתלב במנגנוני המדינה. לעומת זאת, המאמר רואה בהצלחת המפלגות הערביות "ניצחון פוליטי גדול" המעיד על עליית המודעות בקרב האזרחים הערבים.

הכותב מדגיש את חשיבותם של האזרחים הערבים לכלכלה הישראלית, וטוען כי התעלמות מהם תגרום לקריסת שירותים חיוניים. הוא מזהיר כי המשך ההתקפות על המפלגות הערביות יפגע בדו-קיום ויגדיל את הפערים בחברה הישראלית, ואף עלול להוביל להגירה של ערבים נוספים.