יוחנן פלסנר מציע: מודל ממשלת מיעוט כפתרון למשבר הפוליטי בישראל

ברקע המבוי הסתום במשא ומתן הפוליטי בישראל והסיכוי הגובר לבחירות נוספות, מציע יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, את מודל ממשלת המיעוט כפתרון פוליטי בר-קיימא. פלסנר טוען כי בניגוד לתפיסה השלילית הרווחת, ממשלות מיעוט הוכיחו יציבות ויעילות בדמוקרטיות פרלמנטריות רבות בעולם, ואינן מהוות חריג או פגם שיטתי.

בראיון לאתר "ידיעות אחרונות" הדגיש פלסנר כי כ-30% מהדמוקרטיות הפרלמנטריות בעולם מנוהלות כיום על ידי ממשלות מיעוט, ביניהן נורווגיה, אסטוניה, דנמרק, הולנד, פורטוגל, ספרד ושוודיה. הוא ציין כי בדנמרק, למשל, כ-90% מהממשלות מאז מלחמת העולם השנייה היו ממשלות מיעוט, ללא פגיעה בתוצר לנפש, יעילות מוסדית, שירותי בריאות או עלייה בשחיתות.

פלסנר אף סבר כי ממשלת מיעוט עשויה להיות דמוקרטית יותר מממשלת רוב, מכיוון שהיא מחייבת משא ומתן מתמיד והגעה להסכמות בין המפלגות על חקיקות ותקציבים, בניגוד לממשלת רוב המאפשרת שוליים רחבים יותר להדרה של האופוזיציה. מודל זה לרוב מבוסס על הסכמות עם מפלגה או שתיים מחוץ לממשלה, המחויבות שלא להפיל את הממשלה בהצבעות, תמורת הסכמות בנושאים ספציפיים, מה שמאפשר יצירת קואליציות משתנות בהתאם לסדר היום.

בישראל, לדברי פלסנר, היו תקופות בהן פעלו ממשלות מיעוט, כמו ממשלת יצחק רבין לאחר פרישת ש"ס, ממשלת אהוד ברק שנתמכה על ידי 32 חברי כנסת בלבד, וממשלת בנט-לפיד לאחר עזיבת עידית סלמן. עם זאת, הוא הצביע על הבדל מהותי בין ישראל למדינות אירופאיות: קלות פירוק הכנסת. בעוד שבגרמניה וספרד קיימים מנגנונים המאפשרים הקמת ממשלה גם ללא רוב מוחלט, ופירוק הפרלמנט הוא מוצא אחרון, בישראל פירוק הכנסת הוא כלי נפוץ, הגורם לחוסר יציבות פוליטית. ישראל היא המדינה עם התדירות הגבוהה ביותר של בחירות בקרב מדינות ה-OECD, בממוצע כל 2.4 שנים.

כדי להתמודד עם המשבר, פלסנר הציע מספר פתרונות: ראשית, לאמץ מנגנון להקמת ממשלה על בסיס הרוב הגדול ביותר של תומכים, גם אם אינו מגיע ל-61 חברי כנסת. שנית, להחמיר את תנאי פירוק הכנסת, כך שידרשו 70 או 80 חברי כנסת, בדומה למדינות הדורשות רוב מיוחס לבחירות מוקדמות. שלישית, להטיל על ראש הגוש הגדול ביותר את הרכבת הממשלה באופן אוטומטי, כדי לעודד התלכדות גושים לפני בחירות ולהפחית את הפיצול הפוליטי.

בנוסף, פלסנר העלה את האפשרות להקמת ממשלת מומחים או ממשלה טכנוקרטית לתקופה מוגבלת (כשנה וחצי), שתתמקד באישור תקציב וניהול שוטף, בעוד הפוליטיקאים ימשיכו בעבודתם בוועדות הכנסת. הוא ציין כי 24 ממשלות מומחים כיהנו באיחוד האירופי מאז אמצע המאה ה-20, כפתרון זמני למשברים פוליטיים. לסיכום, פלסנר קבע כי המערכת הפוליטית הישראלית אינה מתאימה עוד למציאות של קיטוב וירידה באמון הציבור, והמשבר הנוכחי מדגיש את הצורך במנגנונים שיבטיחו יציבות ממשלתית ויכולת קבלת החלטות.