טורקיה: יריבות ארוכת טווח עם ישראל עלולה להצית את סוריה

ניתוח טורקי חדש מצביע על התפתחות מתיחות בין ישראל לטורקיה ליריבות גיאופוליטית ארוכת טווח, שחורגת מהיריבות האישית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. המחקר, שפורסם על ידי החוקר מוסטפא אנס איסן ממכון המחקר הטורקי InstituDE, מבוסס על דו"ח של האקדמיה הלאומית למודיעין טורקית, הרואה בישראל יריבה אסטרטגית. הדו"ח מזהיר כי מדיניותה האזורית של ישראל היא מגמה מתמשכת, שאינה תלויה בממשלה ספציפית, ועלולה להימשך גם לאחר שינויים פוליטיים בתל אביב. איסן מסביר כי אנקרה אינה רואה עוד בישראל רק צד לסכסוך פוליטי הקשור למלחמה בעזה, אלא יריבה על עיצוב הסדר האזורי וקביעת מאזני הכוחות במזרח התיכון.

הניתוח מתייחס גם להשפעת הבחירות האחרונות בישראל, וקובע כי זהות ראש הממשלה הבא לא תוביל בהכרח לשינוי מהותי במדיניות החוץ והביטחון הישראלית. איסן מציין הבדלים בסגנון הפיקוד בין נתניהו לראש המטה הכללי לשעבר גדי איזנקוט, אך מטיל ספק בקיומם של חילוקי דעות מהותיים בנוגע לאיראן, סוריה ולבנון. בהתבסס על הרקע הצבאי של איזנקוט, הניתוח מעריך כי ממשלה בראשותו עשויה להמשיך במבצעים צבאיים בסוריה, לשמור על נוכחות ביטחונית בדרום לבנון, ולהתייחס לאיראן כאיום אסטרטגי.

סוריה מוגדרת כנקודת החיכוך הבולטת ביותר בין שתי המדינות. בעוד טורקיה שואפת לחזק את השלטון המרכזי בדמשק ולהרחיב את השפעתה, ישראל פועלת לשמירה על האינטרסים הביטחוניים שלה ולמניעת התבססות כוחות הנחשבים לאיום. איסן מזהיר כי הרחבת הפעילות הצבאית של שתי המדינות בסוריה עלולה להגביר את הסיכויים לחיכוך, במיוחד בהיעדר תיווך אמריקאי מתמשך, דבר שעלול להוביל להסלמה מעבר לחילופי הצהרות.

התחרות אינה מוגבלת לסוריה בלבד. הדו"ח הטורקי מדגיש את חשיבותה האסטרטגית של מזרח הים התיכון וקפריסין, על רקע בריתות אזוריות, שיתופי פעולה ביטחוניים ופרויקטי אנרגיה. טורקיה עוקבת אחר התרחבות היחסים בין ישראל, יוון וקפריסין, ורואה בכך חלק מסידור אזורי המגביל את השפעתה. בנוסף, טורקיה רואה במסדרון הכלכלי בין הודו למזרח התיכון ואירופה (IMEC) מתחרה לפרויקטי התחבורה והסחר שלה, ומקדמת חלופות כמו דרך הפיתוח דרך עיראק והמסדרון האמצעי.

הדו"ח קורא לטורקיה להימנע מעימות צבאי ישיר עם ישראל, ולהתמקד בחיזוק קשריה עם מדינות האזור, תמיכה בבניית מוסדות שלטון ויציבות, ופיתוח חלופות להסדרים אזוריים שאינם כוללים אותה. בארה"ב, השגריר תום ברק תיאר את ההצהרות ההדדיות בין ארדואן לנתניהו כחלק מהשיח הפוליטי, וציין כי היחסים בין המדינות טובים יותר ממה שהצהרותיהן מרמזות. איסן מסכים כי קיימים קשרים מסחריים וביטחוניים מסוימים, אך מדגיש כי המחלוקת חרגה מהיחסים האישיים בין המנהיגים. הניתוח מסכם כי גם אם נתניהו יוחלף, הדבר לא יספיק לפתיחת דף חדש בין המדינות, בשל התחרות על השפעה אזורית ואינטרסים סותרים, כאשר סוריה נותרת הזירה הרגישה ביותר להסלמה, והתיווך האמריקאי הוא גורם מפתח במניעת עימות צבאי.