מכורים למספרים: למה סקרי הבחירות פספסו גם הפעם?

לקראת הבחירות לכנסת ה-26, סקרי דעת קהל רבים הציגו תמונה אחידה: גוש השינוי מוביל על גוש הקואליציה, מפלגת ישר של גדי איזנקוט היא הגדולה בישראל, והליכוד של בנימין נתניהו נותר מאחור. רוב הסקרים הראו פערים קטנים וללא הכרעה ברורה של 61 מנדטים לגוש כלשהו, אך המגמה הייתה ברורה. יוצאי דופן היו סקרים של ערוץ 14 ו-i24, שהציגו יתרון לגוש נתניהו. ביום הבחירות, התוצאות היו שונות מהתחזיות. מדגמי הטלוויזיה הראשונים הראו יתרון קל לגוש השינוי, אך הליכוד חזר להיות המפלגה הגדולה, ובמדגם המעודכן של חדשות 12, הליכוד זינקה ל-27 מנדטים, גוש נתניהו פתח פער, והמפלגות הערביות הגיעו ל-19 מנדטים, הרבה מעבר לצפוי.

הפערים בין הסקרים לתוצאות האמת מעלים שאלות לגבי אמינותם. ד"ר עומר יעיר מהמכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן מסביר כי סקרים פוליטיים אינם נועדו לחזות את התוצאה הסופית, אלא לשקף את מצב הרוח ברגע נתון, וכי מצביעים יכולים לשנות את דעתם עד יום הבחירות. הוא מוסיף כי קושי נוסף נובע מכך שמצביעי ליכוד מסוימים מעדיפים להשתתף בסקרים של שלמה פילבר, מה שעלול להסביר פערים גדולים בין סקרים שונים. גם שיעור ההצבעה הגבוה מהצפוי בחברה הערבית תרם לפערים.

פרופ' דוד שטיינברג, יועץ סטטיסטי לצוות הסוקרים של ערוץ 13, מציין כי עיקר פרנסתם של מכוני הסקרים היא מהסקטור העסקי, שם הסקרים פחות חשופים לביקורת ציבורית. הוא מסביר כי בסקרים עסקיים, כמו סקרי שוק, נעשה שימוש בשיטות שקלול וניתוח נתונים כדי להבטיח ייצוגיות, אך גם שם קיימת אפשרות לתשובות לא מדויקות. הוא מדגיש כי למרות הפערים, סקרים פוליטיים עדיין רלוונטיים, וכי הם הצליחו לזהות מגמות כמו עליית איזנקוט. עם זאת, הוא מודה כי יש צורך בשיפור הדרך בה מזהים עליית ליכוד.

המאמר דן גם בפלטפורמת ההימורים פולימרקט, שאינה עורכת סקרים אלא משקפת את תחושות הקהל, אשר גם היא הציגה תחזיות שגויות לגבי תוצאות הבחירות, כמו סיכוייו הגבוהים של גדי איזנקוט להיות ראש הממשלה. שטיינברג מסביר כי פולימרקט ניזונה מהסקרים, ולכן טעויות בסקרים משפיעות גם עליה.