טורקיה מציעה מצרים הסכם ימי חדש, שעלול להשפיע על ישראל

טורקיה הציעה למצרים הסכם ימי חדש, שעלול להחריף את הסכסוך עם יוון ולפגוע באינטרסים של ישראל במזרח הים התיכון. על פי דיווח בעיתון "מעריב", אנקרה שואפת לחזק את מעמדה באזור ולשכנע את קהיר לשקול מחדש את הגבולות הימיים הקיימים. ההצעה הטורקית, לפי הערכות אנקרה, עשויה להעניק למצרים שטח ימי נוסף של למעלה מ-15,000 קמ"ר בהשוואה להסכם פוטנציאלי עם יוון. יוזמה זו עלולה להגביר את התחרות האזורית ולהשפיע על האינטרסים של ישראל, במיוחד בתחום משאבי הגז הטבעי.

משרד ההגנה הטורקי אישר את נכונותו לנהל משא ומתן עם מצרים, תוך הדגשה כי הסכם עתידי צריך להתחשב באינטרסים הדדיים. עם זאת, השטח הנוסף המוצהר הוא הערכה טורקית בלבד, וטרם קיבל אישור בלתי תלוי. ההצעה מגיעה על רקע הסכם ימי קודם בין טורקיה ללוב, שנחתם בנובמבר 2019 ואושר על ידי בית הנבחרים הלובי ב-20 באוקטובר. הסכם זה, המגדיר גבולות ימיים בין טורקיה ללוב, מעורר התנגדות חריפה מצד יוון, שטוענת כי הוא מתעלם מזכויותיהם של האיים היווניים, ובפרט כרתים, וכי הוא נוגד את המשפט הבינלאומי.

טורקיה טוענת כי מודל הגבולות המוצע מבוסס על חלוקה הוגנת של המרחבים הימיים, אך האיחוד האירופי מתח ביקורת על ההסכם וציין אפשרות לפגיעה בזכויות מדינות שלישיות. יוון, קפריסין ומצרים מתנגדות להסכם הטורקי-לובי, שכן הגדרת הגבולות הימיים משפיעה ישירות על יכולותיהן לחיפוש והפקת פחמימנים.

מצרים, שחתמה באוגוסט 2020 על הסכם חלקי עם יוון להגדרת אזורים כלכליים בלעדיים, ניצבת בפני דילמה. שיפור היחסים בין אנקרה לקהיר בשנים האחרונות עשוי להפוך את ההצעה הטורקית לאטרקטיבית מבחינה כלכלית, אך קבלתה עלולה לסבך את יחסיה עם יוון וקפריסין. שרי החוץ של מצרים ויוון אף הביעו התנגדות לאשרור ההסכם הטורקי-לובי שבוע בלבד לפני פרסום הידיעה.

עבור ישראל, שינוי מאזן הכוחות במזרח הים התיכון עלול להשפיע על פרויקטים אנרגטיים משותפים עם מצרים, יוון וקפריסין, כמו גם על פוטנציאל לחיפושי גז ומיקום תשתיות תת-ימיות. התחזקות ההשפעה הטורקית עלולה לשנות את המפה הפוליטית האזורית ולהקשות על שיתוף פעולה בנוגע למשאבי הים. הסוגיה נוגעת לשליטה בנתיבי ים אסטרטגיים, גישה למאגרי אנרגיה וקביעת כללי שיתוף פעולה במזרח הים התיכון.