טורקיה ולוב חתמו על הסכם גבול ימי, מעורר מחלוקות במזרח הים התיכון

מועצת הנבחרים במזרח לוב אישרה הסכם שנוי במחלוקת לתיחום גבולות ימיים עם טורקיה, שנחתם במקור ב-2019. ההסכם, המאפשר לשתי המדינות לחלק אזורים כלכליים בלעדיים ולנצל משאבי טבע ימיים, צפוי לחזק את מעמדה של טורקיה באזור ולהגביר את יכולתה לחקור נפט וגז. עם זאת, הוא מעורר התנגדות עזה מצד מדינות אחרות במזרח הים התיכון, הטוענות כי הוא פוגע בזכויותיהן הימיות.

למרות זאת, אנקרה הצליחה לפתח קשרים עם גורמים שונים בלוב, וההסכם נתפס כמקפצה דיפלומטית עבורה. גורמים במזרח לוב רואים באישור ההסכם דרך לחזק את קשריהם עם טורקיה, במיוחד לנוכח לחצים בינלאומיים לאיחוד המדינה ורצונם להבטיח עמדה משפיעה בכל הסדר עתידי.

ההסכם מקבל משנה תוקף לאור התחרות הגוברת על משאבי אנרגיה במזרח הים התיכון, בעקבות גילוי מאגרי גז גדולים מול חופי ישראל, קפריסין ומצרים. גילויים אלו הובילו לסכסוכים סביב תיחום גבולות ימיים, כאשר תביעותיהן של טורקיה, לוב, מצרים, קפריסין, ישראל ולבנון חופפות בחלקן. בנוסף להסכם הגבול הימי, חתמו חברת הנפט הלאומית של לוב וחברת הנפט הטורקית על מזכר הבנות לביצוע מחקרים גיאולוגיים, וחברת הנפט הטורקית אף קיבלה זכויות חיפוש באזורים יבשתיים וימיים.

ההסכם עורר התנגדות מצד האיחוד האירופי, יוון, ישראל ומצרים, הרואות בו פגיעה בריבונותן והפרה של החוק הבינלאומי. מומחים מעריכים כי המבחן האמיתי של ההסכם יהיה בשטח, כאשר תנועות ספינות סקר וחיפוש יחשפו את יכולתם של הצדדים להפוך את ההבנות לפרויקטים מעשיים, אל מול התנגדות אזורית אפשרית. ההשלכות של הסלמה אפשרית עלולות להשפיע גם על פרויקטים אחרים, כמו כבלי חשמל ותקשורת תת-ימיים.

במקביל, טורקיה ממשיכה לקדם את תפקידה בתהליך איחוד לוב, וקראה לאיחוד מבנים צבאיים ליצירת צבא לאומי מאוחד. היא אף הציעה למצרים לנהל משא ומתן על תיחום גבולות ימיים במזרח הים התיכון, לאחר שאנקרה גינתה את ההסכם הטורקי-לובי וראתה בו הפרה של ריבונותה. ההסכם מציב בפני טורקיה הזדמנות לחזק את השפעתה הימית והכלכלית, אך גם פותח חזית חדשה של מחלוקות אזוריות.