טורקיה 2: ממשיכה לחבל בחזון ועכשיו גם בים התיכון - הזדמנות לישראל מול מצרים

הפרלמנט המזרח-לובי אישר מחדש את ההסכם הימי עם טורקיה, צעד שעורר תגובות חריפות במזרח התיכון. טורקיה הבהירה כי ההסכם "אינו ניתן לביטול". ההסכם המקורי בין יוון למצרים מ-2020 קבע את האזור הכלכלי הבלעדי בין קווי אורך 26 ו-28. בתגובה לאישור הטורקי-לובי, יוון הודיעה על סיכום עקרוני עם מצרים להרחבת האזור הכלכלי הבלעדי מזרחה, מעבר לקו אורך 28, במטרה לסכל את התיחום הטורקי-לובי.

טורקיה דוחה את אמנת האו"ם לחוק הים ואינה מכירה בזכויות האיים היווניים למים כלכליים בלעדיים. אנקרה פועלת באמצעות פריסת ספינות מחקר וקרב, חתימת הסכמים ימיים מלאכותיים ויצירת חיכוך מתחת לרף המלחמה. מטרתה האסטרטגית היא לכפות על שחקני האזור מציאות שבה כל תשתית אנרגיה, כבל תקשורת או נתיב שייט במזרח הים התיכון יצטרכו אישור או תשלום לטורקיה.

טורקיה מנסה למנוע מיוון, שהיא שער הכניסה האירופי לחזון IMEC (מסדרון כלכלי בין הודו למזרח התיכון ואירופה), לשמש כגורם משפיע. שבירת החוליה הימית בין טורקיה ללוב תעניק לטורקיה וטו גאופוליטי על המסדרון ותאלץ את המערב להיות תלוי בתוואי היבשתי הטורקי.

למרות הגינויים, שר החוץ המצרי נפגש באיסטנבול עם מקבילו הטורקי והציג חזות של "חיבוקים דיפלומטיים", תוך הדגשת חשיבות השיח. עם זאת, יש להציב קו אדום ברור: האגף הימי של IMEC וחופש השייט במזרח הים התיכון אינם נושא למשא ומתן.

המאמר קורא לישראל לפעול בנחישות יחד עם יוון ומצרים למיסוד האגף הימי של מסדרון IMEC בתמיכת ארה"ב, כולל הנחת אבני פינה מתוקשרות לתשתיות אנרגיה ושיתופי פעולה עם יוון. כמו כן, מוצע להזמין את הודו, ידידה מהאגף המזרחי של המסדרון, להשתתף בתרגילים ימיים. ניסיון טורקי לפגוע בהנחת תשתיות אנרגיה או כבלי תקשורת בין יוון, קפריסין וישראל נתפס כניסיון לחבל בחזון האמריקאי לאזור, ועלול להיתקל בתגובה אמריקאית וסנקציות.