ממשלת מעבר ותקציב המשכי: מה קורה לקצבאות, למסים ולהטבות עד שתקום ממשלה

בעקבות תוצאות הבחירות שאינן מגלות רוב ברור לאף גוש, ישראל צפויה להיכנס לתקופת ממשלת מעבר ממושכת, במהלכה תמשיך לכהן הממשלה היוצאת מכוח עקרון רציפות השלטון. תקופה זו עלולה להימשך חודשים ארוכים, אם המשא ומתן הקואליציוני יתארך או אם יידרש סבב בחירות נוסף.

ממשלת מעבר מחזיקה בסמכויותיה הפורמליות, אך מוגבלת בהחלטותיה על פי הנחיות הייעוץ המשפטי ופסיקות בג"ץ. עליה להימנע ממינויים בכירים, החלטות מדיניות מרחיקות לכת והתחייבויות כספיות משמעותיות, אלא אם קיימת דחיפות חיונית.

השוק הפיננסי הגיב בחשש לאי הוודאות הפוליטית: הדולר עלה בכ-1.6% ושערו היציג נקבע על 3.128 שקלים, ומדד ת"א 35 ירד בכ-2%.

במצב של ממשלת מעבר, התקציב השנתי אינו מאושר, והמדינה פועלת על פי תקציב המשכי. תקציב זה מבוסס על הוצאה חודשית של כשני-עשרים מהתקציב הקודם, בתוספת הצמדה לגידול האוכלוסייה, אך ללא הצמדה למדד המחירים או תוספת ריאלית. הדבר עלול להגביל את פעילות משרדי הממשלה ולהצריך בקשות לתוספות תקציביות.

נקודות עוגן כמו קצבאות הביטוח הלאומי, שכר עובדי המדינה, מדרגות מס הכנסה ונקודות זיכוי ממשיכות להיות מעודכנות על פי חוק. עם זאת, הטבות שהובטחו בקמפיין, הגדלת קצבאות שלא עוגנו בחוק, מענקים חדשים ותוכניות סיוע, כמו גם חוק ההסדרים, ממתינים להקמת ממשלה חדשה ואישור תקציב.

הכנסת מחויבת לאשר תקציב חדש בתוך 90 יום מתחילת שנת הכספים או 145 יום מכינון הממשלה, לפי המאוחר. אי אישור התקציב במועד עלול להוביל לפיזור הכנסת ולקיום בחירות נוספות. השוק מתמחר תרחיש של קיפאון, עם פוטנציאל לריסון בהוצאות ולדחיית החלטות בנוגע לגירעון ותקציב הביטחון.