כלכלה בהמתנה: הסיכון בפלונטר תקציבי בכנסת החדשה

הכלכלה הישראלית צפויה להיכנס להמתנה עד להשגת ודאות פוליטית, זאת בשל הקיפאון והעימותים הפוליטיים הצפויים בכנסת החדשה. מדגמי הבחירות מצביעים על ירידה משמעותית בכוחן של מפלגות הקואליציה הנוכחית, מ-68 מנדטים לכ-50, בעוד גוש השינוי צפוי לזכות ב-52-53 מנדטים והמפלגות הערביות ב-17-18. תרחישים פוליטיים שונים נבחנים, כולל ממשלת מיעוט, ממשלת ימין עם עריקים או מפלגות מגוש השינוי, וממשלת אחדות.

הכנסת החדשה, שתושבע ב-11 בנובמבר, צפויה להצביע על הדחת יו"ר הכנסת הנוכחי ומינוי יו"ר חדש, וכן על מינוי ראשי ועדות זמניים. במקביל, הממשלה הנוכחית תמשיך לכהן כממשלת מעבר מול כנסת עוינת. הסוגיה הכלכלית הדחופה ביותר היא ההצעה לפרוץ את מסגרת תקציב המדינה. ראש הממשלה נתניהו, שר האוצר סמוטריץ' ושר הביטחון כץ סיכמו על הנחת הצעת חוק לתקציב חדש, שנועד לכסות על גירעון של 25 מיליארד שקלים למערכת הביטחון ותוספת לרכש צבאי עד 2027. משרד האוצר התנגד בתחילה להגדלת תקציב הביטחון, אך נתניהו הכריע אחרת, כאשר נטען כי משרד הביטחון כבר התחייב על הכסף. ניסיון קודם של נתניהו לגבש הצעה דומה נתקל בסירוב האופוזיציה, שדרשה שהמקור התקציבי לא יכלול כספים קואליציוניים.

אם ממשלת המעבר תניח תקציב חדש, היא עלולה להיתקל ברוב בכנסת שידרוש את ביטול הוצאת הכספים הקואליציוניים שטרם הועברו, וכן שינויים נוספים בתקציב שיפגעו בגוש נתניהו. לכן, קיים ספק אם היוזמה תצא לפועל. במקרה של אישור תקציב חדש, הוא יחול מינואר 2027, ועד אז ההוצאה הממשלתית תוגבל ל-1/12 מתקציב 2026. תקציב חדש יאפשר רפורמות כלכליות חיוניות, כולל הורדת יחס חוב-תוצר, העלאות מסים, השקעה בחינוך, בתשתיות, ובשילוב חרדים וערבים בתעסוקה, לצד קביעת תקציב ביטחון. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הזהיר כי בחירות חוזרות יכניסו את המשק לתקציב המשכי מצמצם, שלא יאפשר רפורמות מבניות חיוניות.