תיקו פוליטי, שיתוק כלכלי: המשק הישראלי נכנס לתקופת המתנה מסוכנת

תוצאות הבחירות בישראל מצביעות על תיקו פוליטי וכלכלי, כאשר אף גוש אינו מגיע לרוב הדרוש להקמת ממשלה. הקואליציה היוצאת איבדה מנדטים רבים, והמשק הישראלי נכנס לתקופת אי-ודאות וחוסר יציבות. ראש הממשלה המכהן, נתניהו, מתקשה להרכיב ממשלה ללא תמיכת המפלגות הערביות, דבר שעלול להוביל לסבב בחירות נוסף.

חוסר היציבות הפוליטית משפיע ישירות על הכלכלה, ומונע אישור תקציב חדש. ללא תקציב מאושר, המדינה תפעל לפי תקציב המשכי (1/12 מתקציב השנה הקודמת), מה שיגביל הוצאות וימנע רפורמות מבניות ותעדוף מחדש של תקציבים. החלטות קריטיות, כמו תקציב הביטחון, הארכת ההנחה על הדלק, ושירותי בנקאות קורספונדנטית לבנקים פלסטיניים, נדחות.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', צפוי שלא לאשר החלטות משמעותיות, במיוחד כאלו הקשורות ליחסים עם הפלסטינים, ושרים אחרים פועלים ללא בלמים קואליציוניים, תוך התמקדות בבחירות הבאות. השקעות בתשתיות, חינוך ותעשיית ה-AI נדחקות הצידה.

השווקים הפיננסיים צפויים להגיב בחשש לאי-הוודאות הממושכת, המשפיעה על שער השקל, הבורסה וה-CDS. למרות שחברות הייטק כמו אינטל ממשיכות לבצע רכישות גדולות (כמו רכישת קלאסיק בכ-2.2 מיליארד דולר), אקזיטים אלו אינם תחליף למדיניות כלכלית יציבה.

הכלכלה הישראלית, למרות נתונים חיוביים כמו אבטלה נמוכה וצמיחה גבוהה, חשופה לסיכונים גיאופוליטיים. המשק עומד בפני בזבוז זמן יקר, כאשר הגירעון עדיין גבוה והחוב הלאומי עולה. השאלה המרכזית היא כמה זמן כלכלה פתוחה וקטנה כמו ישראל יכולה להרשות לעצמה לעמוד במקום.