ניתוח מאקרו: מה מחכה לכלכלת ישראל אחרי הבחירות?

בחירות 2027 הקרבות בישראל, שיתקיימו ב-27 באוקטובר, צפויות להשפיע באופן משמעותי על הכלכלה המקומית, מעבר להשלכותיהן הפוליטיות. רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות, מעריך כי הקמת ממשלה יציבה תספק את הוודאות הכלכלית הנדרשת להחלטות השקעה וצריכה.

בין האתגרים המרכזיים העומדים בפני הממשלה החדשה, ציין מנחם את יוקר המחיה ותקציב המדינה לשנת 2027. הוא הדגיש את הצורך בהצגת מדיניות כלכלית שתשקף סדרי עדיפויות ברורים, תקדם מנועי צמיחה, ותציג מסלול ברור להכלת הגירעון התקציבי והחוב הציבורי.

המצב הביטחוני-מדיני צפוי להשפיע על צרכי המימון של המדינה, הכוללים הנפקת אגרות חוב וגיוס הכנסות באמצעות העלאת מיסים או הרחבת בסיסי המס, וזאת לצד צרכים ביטחוניים ואזרחיים כגון שיקום תשתיות והצטיידות צבאית.

תרחיש של אי-הכרעה בבחירות עלול להוביל לאי-יציבות פוליטית, סבבי בחירות נוספים, והמשך אי-ודאות ביטחונית, שיקשו על ההתנהלות הכלכלית. במצב כזה, המשק יפעל תחת תקציב המשכי, שיגביל הוצאות ויחייב קיצוצים רוחביים במקרה של צורך בהגדלת הוצאות הביטחון, מה שיפגע בהשקעות ובצמיחה העתידית.

אי-הכרעה עלולה גם להוביל לפיחות השקל, לחצי אינפלציה ולהקשות על בנק ישראל בהורדת הריבית, דבר שישפיע על ענפי הנדל״ן וההייטק. לעומת זאת, חברות ביטחוניות עשויות להיות פחות מושפעות, בהתאם לביקוש העולמי לתוצרתן.

מבחינה פיסקלית, תקציב המשכי יגביל גמישות, והממשלה תצטרך להתמודד עם צרכים תקציביים גדולים, שעשויים לדרוש התאמות פיסקאליות של 2-3 אחוזים מהתוצר. הגירעון התקציבי הנוכחי עומד על 3.2%, אך צפוי לגדול. הממשלה תצטרך לשקול העלאת מיסים, תוך התחשבות בהשפעה על צמיחה ועל משקי הבית.

התייקרות תשומות וסחורות עלולה לשחוק את כוח הקנייה של משקי הבית. אי-ודאות פוליטית תגרום למשקיעים מקומיים וזרים להמתין, מה שעלול להשפיע זמנית על פרמיית הסיכון ועל עלות גיוס ההון. המדיניות הרגולטורית של הממשלה תצטרך להיות ברורה ומקלה כדי לספק אופק כלכלי לעסקים.

למרות האתגרים, הכלכלה הישראלית מגיעה לבחירות במצב של התאוששות, אינפלציה נמוכה ושוק תעסוקה איתן. מדיניות כלכלית שקופה ואחראית תסייע בהתמודדות עם אתגרים מקומיים ובינלאומיים, והמשימה הראשונה תהיה הרגעת השווקים.