הלחצים על הכלכלה הישראלית: הוצאות ביטחוניות גדלות, שוק העבודה משתנה והחברה החרדית מהווה אתגר

הכלכלה הישראלית מתמודדת עם לחצים מבניים גוברים, הנובעים מהשלכות מלחמות העבר וההווה, לצד שינויים דמוגרפיים וכלכליים עמוקים. למרות יכולת ההתמודדות שהפגינה עד כה, קיים חשש כי המשך נטל ההוצאות הביטחוניות הגדלות, לצד גורמים נוספים, יפגע בצמיחה ובשירותים האזרחיים בטווח הבינוני והארוך.

מגפת המלחמה הביאה לעלייה דרמטית בתקציב הביטחון, שהכפיל את עצמו מכ-63 מיליארד שקל ב-2023 ליותר מ-142 מיליארד שקל ב-2026. הגידול בהוצאות, המהווה כעת יותר מ-8% מהתוצר המקומי, ממומן באמצעות הגדלת הגירעון והחוב, וקיצוצים במשאבים המיועדים לשירותים אזרחיים. לאחרונה, הועברו כ-1.5 מיליארד שקל מהתקציבים המיועדים לחברה הערבית לטובת צורכי ביטחון, וכן קוצצו 2.6 מיליארד שקל ממשרדי ממשלה שונים. במקביל, נרשמה עלייה בשיעורי האבטלה במגזרי ההייטק, התוכנה, הניהול והשיווק, שעד לאחרונה נחשבו לחזקים ויציבים. עלייה זו, לצד ירידה בביקוש לעובדים מיומנים, מעלה חשש לשינוי מבני בשוק העבודה.

גורם נוסף המעורר דאגה הוא הגידול הדמוגרפי המהיר של החברה החרדית, לצד שיעורי תעסוקה נמוכים, בעיקר בקרב גברים, ופערים משמעותיים בהשכלה ובפרודוקטיביות. על פי הערכות, עלות ההתמודדות עם מגמות אלו עד 2050 עשויה להגיע ל-250 מיליארד שקל בשנה, כתוצאה מקיפאון בצמיחה, גידול בהוצאות על קצבאות, והצורך במימון ביטחוני מוגבר. פער זה, המתבטא גם בהכנסה החודשית של משקי הבית, עלול להוביל בעתיד לצורך בקיצוץ שירותים ציבוריים והעלאת מסים.

השילוב של לחצים ביטחוניים, שינויים בשוק העבודה ופערים דמוגרפיים-כלכליים מעלה תרחישים מדאיגים לעתיד הכלכלה הישראלית. אם מגמות אלו יימשכו, קיים חשש שהלחצים הנוכחיים יהפכו מאתגרים זמניים של המלחמה, לקשיים מבניים שיפגעו ביכולת הצמיחה של המשק ובמימון התחייבויותיו ארוכות הטווח. נראה כי המדיניות הנוכחית, הכוללת המשך מימון מפלגות קואליציוניות והגדלת תקציבי הביטחון, אינה משקפת שינוי מהותי בסדרי העדיפויות הנדרשים.